היי אנשים, מה נשמע?
הממ...
לפני כמה ימים בשעת מחנך דיברנו על יום הזיכרון.
ילדה אחת אמרה שמטרידה אותה מאוד המחשבה שאולי בעוד מספר שנים חלק מהאנשים שיושבים בכיתה הזאת כבר לא יהיו איתנו.
אני מודה, גם אותי מטרידה מאוד המחשבה הזאת שאולי בעוד כמה שנים חלק מהאנשים שיושבים איתי בכיתה כבר לא יהיו בין החיים...
למען האמת, זה הורג אותי...
המחשבה הזאת אוכלת אותי מבפנים...
אני מת על החברים שלי וזה יהיה עצוב מאוד אם מישהו מהם ימות (חס וחלילה!!! טפו טפו טפו!!!)... :/
אוף...
הנה מתחיל לו עוד שבוע עמוס בשגרה המייגעת...
אני מפחד יותר מתמיד מהשבוע הזה, כי יש לי בו שני מבחנים במתמטיקה ביומיים אחד אחרי השני...
זה יכול להטריף! O.o
איזה עומס אדיר! O_O
בכל מקרה, אני מקווה שנסתדר, אפילו עם לימודי המתמטיקה המטריפים שנמשכים שעות על גבי שעות כל יום...
הממ...
היום עלה לי משפט מעניין לראש:
"החיים הם כמו רכבת הרים - כל הזמן עליות וירידות, וצריך להיזהר שלא ליפול בסיבובים..."
כשחושבים על זה, זה נכון...
זה באמת ככה...
ולסיום, קבלו שיר טוב:
U2 - Vertigo:
אם אתם לא מצליחים לראות, הנה הקישור:
http://www.youtube.com/watch?v=YhWZ7bpfQag
טוב, אני סיימתי להפעם...
הייתי כאן...
ביי אנשים...
לילה טוב =]