The Sunset Is Here...

הילדה הזאת והחבר שלה היו ליד שער הכניסה (היא ישבה על ספסל אבן, והוא עמד מולה).

הוא היה לבוש במדי הפנימייה (מדי א') שלו, והיא הייתה לבושה בבגדי בי"ס רגילים.

הוא לא הפסיק לצעוק אליה ולדבר אליה בצורה ממש מגעילה, כאילו הוא ממש כועס עליה, או שנמאס לו ממנה, או שהוא סתם נהיה מגעיל אליה כי ככה בא לו (מה שמפליא מאוד, כי הם מסתדרים מצויין – כמו זוג יונים :O)...

אני ישבתי (עם הגב אליהם) על גרם מדרגות של חמש מדרגות, כשאני לבוש בבגדי ביה"ס הרגילים שלי, אבל מעליהם גם שכמייה (כשכיסוי הראש של השכמייה למטה, כמו קפושון ברגע שלא משתמשים בו) וכובע קש סיני (אין לי מושג למה לעזאזל הייתי לבוש ככה, אבל זה היה כדי שלא יזהו אותי)... :O

גם אין לי מושג איך הגעתי לשם, כי החלום התחיל כשכבר ישבתי חצי מטר מהם וכל שאר הפרטים הנ"ל...

בכל מקרה, לא העזתי להפנות את הראש אליהם כדי שהם לא יזהו אותי (כי על הפנים שלי לא היה שום כיסוי או משהו אחר שימנע מהם לזהות אותי אם הם יראו את פניי).

אני לא זוכר מה בדיוק הוא אמר לה (הוא אמר לה דברים מסויימים בחלום, אבל אני פשוט לא זוכר מה הם היו...), אבל אלה היו דברים ממש מגעילים, מעליבים ומשפילים, והיא נראתה כאילו כל מילה שלו... לא, כל הברה שלו מכאיבה לה כמו דקירת סכין בלב (אבל משום מה היא לא בכתה... :O)...

בכל מקרה, בשלב מסויים הפניתי את פניי אליהם, והחבר שלה גילה אותי... ><

הוא נעץ בי מבט כ"כ זועם, שנראה כאילו עוד שנייה הוא עומד לשסף את גרוני... ><

הוא צעק עליי שאני אסתלק.

השבתי לו שאני אסתלק, אבל קודם כל שרים שנייה את הרגל שלו (רגל שמאל שלו) כי הוא דורך לי על האוזניות של ה-MP4 החדש שלי (שחברים שלי קנו לי – ורק לפרוטוקול, האמ-פי היה בצבע ירוק קיווי).

הוא הרים את הרגל, אז לקחתי את האוזניות והסתלקתי משם...

אחרי שהתרחקתי מהם, הזמן זז בערך שעה-שעתיים קדימה.

הייתי בתוך ה"טירה" (או כל מבנה אחר שזה לא היה – לא חשבתי על זה יותר מדי... – אבל אני כמעט בטוח שזאת הייתה טירה קטנה).

אז כבר הייתי לבוש בבגדי ביה"ס הרגילים שלי – בלי שום דבר מוזר מעל XD.

סתם שוטטתי בטירה (הלכתי לי באיזה מסדרון באותו רגע), ובמקרה אני נתקל בה (לא מתנגש בה) במפגש של מסדרונים שמאונכים זה לזה (ולא, אין לי מושג למה זה היה ככה)...

היא הייתה בדרכה חזרה מהגינה (Courtyard) שבאיזור הזה של ה"טירה", והיא נראתה בדיכי לא נורמאלי -  כאילו היא בכתה לא מזמן והיא מנסה להדחיק עוד התפרצות של בכי...

ניגשתי אליה ושאלתי אותה מה קרה.

היא שפכה את הלב שלה בפניי...

פשוט סיפרה הכל...

היא סיפרה לי שהוא זרק אותה, ועל כל הדברים המגעילים שהוא אמר לה...

ואז היא התחילה לבכות לי על הכתף, אז לקחתי אותה לשבת על ספסל אבן שהיה כמה מטרים מאיתנו, והיא המשיכה לבכות... ><

ניסיתי לעודד אותה, ונראה היה שהצלחתי, כי הצלחתי לגרום לה לחייך...

בכל מקרה, המשכנו לדבר תוך כדי שאנחנו מסתובבים ב"טירה" (או שאולי אני צריך לקרוא לזה "טירונת" XD)...