סיפורי אהבה

אני באמת מצטערת שאני לא מעדכנת, אני ממש לחוצה בזמנים..
אבל אל דאגה, כל הפרקים מוכנים ומחר יהיה עוד פרק..

שהוא הלפני אחרון..

אז הנה פרק 36

פרק 36-

 "גם על זה את הולכת להגיד שזה פוטושופ?" היא שתקה והוא התקרב "מור, אני לא מאמין עלייך"

גיא:"זו לא אשמתה.."

תומר:"אז זו בטח אשמתך! אנחנו אמורים להיות אחים! איך יכולת לתקוע לי סכין בגב?!"

מור:"תומר אני.."

תומר:"מור, שום מילה.. ואני עוד באתי להתנצל שהתפרצתי עלייך ככה, ושאני כזה עיוור ולא יכולתי להבחין שזה פוטושופ! ועם כמה שכואב לי להגיד את זה... אני ואת? גמרנו" הוא הרגיש צביטה בלב, הוא יצא משם בטריקת דלת

גיא:"מור אני.."

מור:"זו לא אשמתך, אני המטומטמת כאן"

גיא:"זו האשמה של שנינו"

מור:"מה אני עושה עכשיו? איך עשיתי לו את זה.."

גיא:"יהיה בסדר"

מור:"כן, ממש"

גיא:"תהיי אופטימית!"

מור:"גיא איך אתה יכול לבקש ממני להיות אופטימית?! ראית את התגובה שלו?! הוא בחיים לא יסלח לי!"

גיא:"מצטער"

מור:"אתה יכול להשאיר אותי לבד? בבקשה?"

גיא:"כן, בטח.. גם לי אין כ"כ ראש לעבודה.." הוא השפיל את ראשו "חוסר טאקט.. מצטער" הוא יצא משם

תומר נכנס לחדרו וטרק את הדלת הוא ניסה להסיח את דעתו ממה שקרה עכשיו הוא הדליק את המחשב והאיסיקיו נפתח אוטומטית והוא כתב אווי-

אין לי זין לאף אחד, בי –

לפתע נשלחה אליו הודעה

~*~

רוני: למה המצב רוח?

תומר: רוני, אין לי כוח לזיבולים שלך

רוני: אתה רואה? זאת הבעיה אצלך.. אני באה בטוב וישר אתה מתנפל! :(

תומר: אני לא במצב רוח של לדבר איתך עכשיו

רוני: יש איזה משהו שאני יכולה לעשות? זה לא נראה טוב בכלל

תומר: אני בסדר.. באמת

רוני: טוב

רוני: ואני מלכת אנגליה |תומר חייך לעצמו|

תומר: זה לא ביג דיל

רוני: או מי גוד! לא ביג דיל? אני באה עכשיו! בטח שזה ביג דיל! אתה אף פעם לא משתמש סתם במילה ביג דיל אם זה לא באמת ביג דיל

תומר: את הבנת את מה שכתבת עכשיו? כי אני לא

רוני: חע חע, מצחיק, תישאר איפה שאתה

תומר: שזה מובן מאליו שזה בבית

רוני: לא נכון, אתה יכול להתחבר גם מהבית של חברה שלך

תומר: אה...

רוני: זה קשור אליה מה?

תומר: טוב אממ..

רוני: זיפ איט! תוך רבע שעה גג אני אצלך!

רוני: ביי

תומר: ביי

~*~

שיר:"מור, את בטוחה שהכל בסדר איתך?" היא שאלה בטלפון ונשכבה על המיטה

מור:"שיר, הכל מצוין, מה את צריכה?"

שיר:"אני צריכה לעשות לבן ביקור קצר.. את יודעת איפה הוא גר"

מור:"בטח.." היא נתנה לה שם הרחוב

שיר:"את בטוחה שהכל בסדר?"

מור:"שיר, אל תרגיזי אותי"

שיר:"בסדר, אבל תזכרי שאם את צריכה משהו אני כאן"

מור:"את האמת תהיי אצל בן אבל.."

שיר:"חה חה.. מצחיק מאוד" הן ניתקו ושיר הלכה להתלבש

קרין:"אז איך הולכת ההפסקה?" היא אמרה אוכלת עוד עוגיה ותוך כדי צוחקת

יעל:"זה לא מצחיק"

קרין:"כן זה כן! איך הוא הבין שאת רוצה הפסקה?"

יעל:"את יודעת.. כל הזמן הזה בלעדיו גרם לי להבין שאני כן.."

קרין:"כן מה? רוצה הפסקה?!"

יעל:"לא! שאני אוהבת אותו.."

קרין:"אוו.. אז למה את לא אומרת לו?"

יעל:"אין לי מושג.."

קרין:"יעל.. יא אהבלה! תגידי לו! שלא יחשוב שזה מוגזם וירצה להיפרד.."

יעל:"את צודקת.."

קרין:"אני יודעת"

יעל:"ביי קרין" היא אמרה ודחפה אותה החוצה

קרין:"הי! חצופה! מה עובר עלייך?"

יעל:"יש לי איזה דין אחד להשלים איתו" היא קרצה לה וטלפנה אליו

דין:"הלו?"

יעל:"דין? זו יעל"

דין:"הו, היי.. מה קורה?"

יעל:"אני ואתה? יש לנו שיחה ארוכה לנהל"

דין:"אוקי, אני אהיה אצלך עוד חמש דקות"

יעל:"מצוין"

דין:"על מה המהומה?" הוא שאל והיא כרכה את זרועותיה סביב צווארו

יעל:"אתה דפוק אתה יודע?"

דין:"מה זה אמור להביע?"

יעל:"אני לא רוצה הפסקה, מעולם לא רציתי"

דין:"אני יודע"

יעל:"וכל הזמן הזה.. רגע, מה?"

דין:"תמשיכי"

יעל:"לא"

דין:"תסמכי עלי"

יעל:"אוקי" היא אמרה מבולבלת "כל הזמן הזה חשבתי.. ו.. הגעתי למסקנה שאני כן"

דין:"כן מה?"

יעל:"כן המפקד, מה כן מה?"

דין:"את כן רוצה הפסקה?"

יעל:"לא!, אני כן אוהבת אותך" היא חייכה

דין:"גם אני.." הוא בא לנשק אותה והיא עצרה אותו

יעל:"מה בדיוק רצית לומר לי על זה שאתה יודע שלא רציתי הפסקה?"

דין:"אני יודע שלא רצית הפסקה, אבל אם לא היינו לוקחים הפסקה אז היינו נפרדים"

יעל:"רגע, מה?"

דין:"מה ששמעת.. אם היינו ממשיכים להיות יחד ולא היינו לוקחים את ההפסקה את לא היית מרגישה אותו דבר, הגעגוע כביכול גרם לך לשנות את החלטתך.."

יעל:"לא נכון!"

דין:"באמת? אם היינו נשארים יחד לא היה לך זמן לחשוב על זה והיינו נפרדים בסופו של דבר.. וזה הדבר האחרון שהייתי רוצה לעשות.."

יעל:"טוב, אני מניחה שזה נכון" היא עיקמה את שפתיה ויצא לה חיוך עקום הוא גיחך ונישק אותה.

רוני:"מה קרה מאמי? מה העצבים?" היא אמרה נשקה ללחיו ונכנסה לתוך הבית ותומר סגר את הדלת

תומר:"כלום, אני בסדר"

רוני:"אין מצב באתי לפה לחינם" תומר נאנח והתיישב על הספה "נו, מה העניין?" היא התיישבה לידו

תומר:"ראיתי.. את חברה.. כלומר האקסית.."

רוני:"אממ.. מור?"

תומר:"כן..מתנשקת עם החבר הכי טוב שלי"

רוני:"מי?"

תומר:"גיא"

רוני:"לא נכון, הוא לא טיפוס בוגדני.."

תומר:"כנראה שהוא כן"

רוני:"תומר אני מצטערת, חבל שזה יצא ככה"

תומר:"באמת?" הוא נראה מופתע

רוני:"כן, מה אתה מופתע? זה שלפעמים אני ביצ' רצינית לא אומר שאין לי נשמה"

תומר:"את אמרת את זה"

רוני:"תשמע.. אם אתה באמת אוהב אותה.. אתה תמצא את הדרך לפתור את זה.." היא חייכה והוא הסתכל בעיניה, נזכר בכל הרגעים הטובים שהיו להם יחד "איזה דז'ה וו היה לי" היא צחקה

תומר:"איזה דז'ה וו?"

רוני:"שלפני שהיינו זוג? אז אתה אהבת את דנה? זוכר אותה?"

תומר:"זאת שעכשיו ניראת כמו פריקית רצחנית? בטח זוכר"

רוני:"שאמרתי לך, שאם אתה באמת אוהב אותה... אתה תמצא את הדרך הנכונה?"

תומר:"כן.. אני זוכר.. היו לנו הרבה רגעים יפים יחד מה?" הוא חייך והיא אליו.. הוא התקרב אליה והסתכל בעיניה הוא עצם את עיניו והיא שמה את אצבעה על שפתיו והוא פתח את עיניו במיידית

רוני:"אני יודעת שאתה מבואס.. אבל נשיקה ממני לא תפתור את זה.. זה לא יעזור לך להתגבר.. וחוץ מזה. הנשיקה שלנו? צריכה להיות מאהבה.. ולא מרחמים עצמיים"

תומר:"אהה.. מצטער.." הוא אמר והופתע ממנה

רוני:"זה בסדר. אני מבינה" היא חיבקה אותו ולא האמינה שהתוכנית שלה הולכת יותר טוב ממה שהיא ציפתה.

בן:"רגע!" הוא אמר וניגש לדלת לבוש בבוקסר בלבד הוא פתח אותה ונשען על המשקוף "שיר, מה שלומך.. איך ידעת איפה אני גר?"

שיר:"ממור, תשמע.. זה דחוף.. אני יכולה להיכנס" הוא פינה את הדרך והיא נכנסה "דירה נחמדה" היא אמרה והתיישבה על הספה הפינתית השחורה

בן:"תודה.. לשתות משהו?"

שיר:"לא תודה."

בן:"אז מה העניין?" הוא התיישב לידה

שיר:"טוב, אני לא בדיוק יודעת איך לנסח את זה"

בן:"תנסי.. אולי אני יבין"

שיר:"אוקי.. אז.. זוכר את הנשיקה?"

בן:"איך אפשר לשכוח?"

שיר:"אז.. אורן.. הודה בזה שהוא מקנא"

בן:"זה מצוין"

שיר:"אבל.. כשהתנשקנו.. אז.."

..:"יש לך מיץ תפוזים?" מישהי בחולצה לבנה שכנראה הייתה של בן ותחתונים ניגשה למקרר ושיר הסתכלה עליה המומה

בן:"ספיר. אהמ.." הוא כיחכך בגרונו והיא הרימה את ראשה מעל דלת המקרר

ספיר:"אוו, אממ.. סליחה.."

בן:"זאת שיר.." ספיר התקרבה וחיבקה את בן מאחורה

שיר:"היי"

ספיר:"אז את שיר.. אני אחות של אורן"

שיר:"רגע, מה?" ספיר הנהנה בראשה

ספיר:"את זאתי שהוא מדבר עליה נון סטופ, הבחור פשוט מאוהב"

שיר:"באמת?"

ספיר:"כן.. הוא התחיל שוב לשיר במקלחת.. את יודעת.. הוא תמיד שר במקלחת בזיופים האומנם.. אבל מאז שהחברה שלו נהרגה הוא נעשה דכאוני שכזה.. הוא באמת אהב אותה.. ואז את נכנסת לו לחיים והוא שמח מחדש וראו את זה עליו" שיר חייכה

בן:"אז מה רצית להגיד?"

שיר:"רציתי להודות לך על שעזרת לי.."

בן:"בכיף מתוקה.." הוא חייך "תגידי, מור דיברה איתך?"

שיר:"מן הסתם.. אחרת.. איך הייתי מגיעה אלייך?"

בן:"מה איתה?"

שיר:"לא יודעת, נראה לי היא רבה עם תומר או משהו.. טוב שמע אני חייבת ללכת.. שמור על קשר אה??"

בן:"בטח" הם התחבקו והיא הלכה

ספיר:"מי זאת מור עכשיו?"

בן:"אחות הקטנה.."

ספיר:"ומי זה תומר?"

בן:"חבר שלה"

ספיר:"רגע, מה? תומר.. מור? אתה עובד עלי? תומר כהן??"

בן:"כן, את מכירה אותו?"

ספיר:"אתה צוחק עלי? הוא האקס שלי החברה הכי טובה שלי!"

בן:"מה? את רצינית? איזה עולם קטן"

ספיר:"שקוטן מרגע לרגע." הייתה שתיקה בניהם

בן:"מתערב איתך שאני יגיע קודם למיטה?"

ספיר:"אין מצב" היא אמרה ורצה לשם והוא אחריה תופס במותניה ומדגדג אותה

אורן:"רגע אני בא!" הוא פתח את הדלת "שיר, היי" הוא נתן לה להיכנס

שיר:"אז חשבתי על זה.."

אורן:"ו..?"

שיר:"אני רוצה שתבטיח לי משהו"

אורן:"כל דבר.."

שיר:"שתתגבר על מה שקרה לחברה שלך לשעבר.. אני רוצה לטובתך, ואני רוצה שתעבור האלה.. איתי"

אורן:"באמת?"

שיר:"כן.." הוא חיבק אותה והסתכל בעיניה

אורן:"אני מצטער שזה היה צריך להיות ככה.."

שיר:"זה בסדר.. באמת.. יש לך איזה סרט לראות?" הוא חייך

אורן:"בדיוק באתי להפעיל.. את באה?" היא חייכה והם הלכו יחד לסלון

למחרת-

קים:"הם עדיין בריב השניים האלה?" היא אמרה והסתכלה על מור שהסתכלה על תומר שישב בקצה השני של החצר ודיבר בטלפון וצוחק.

גיא:"אממ.. כן.."

-צלצול- קים וגיא התקרבו לכניסה

קים:"היי תומר" הוא הסתובב "אתה ומור עוד בריב?"

תומר:"כן.."

קים:"מה קרה? הרי אמרתי לך שזה פוטושופ!"

תומר:"כן, זה היה פוטושופ.. אבל מה שראיתי אתמול במו עייני לא היה פוטו שופ כלל וכלל.."

קים:"מה?"

גיא:"תומר לא.." הוא התחנן

תומר:"אתמול תפסתי את החבר החמוד שלך שאמור להיות אח שלי.. לומד לשון יחד עם מור" הוא אמר והלך משם

קים:"מה זה?!" היא התנתקה מידו

גיא:"לא קים.."

קים:"אתה רציני?!" היא צעקה "אני לפני 5 ימים איבדתי את הבתולים שלי איתך" היא התקרבה וחצי לחשה חצי אמרה

גיא:"קים אני מצטער"

קים:"אז זה נכון?!"

גיא:"כן" הוא אמר בשקט היא הלכה משם "קים..!"

היא התיישבה בחצר האחורית ובכתה לפתע מישהו נגע לה בגב

..:"למה את בוכה?"

קים:"הי שירלי"

שירלי:"את מתכוונת לענות לי?"

קים:"אממ.. אני לא כ"כ יודעת אם את הבן אדם המתאים לדבר איתו על זה"

שירלי:"למה לא?"

קים:"כי זה קשור לגיא.. וגם.. אנחנו לא הכי חברות.."

שירלי:"נו.. מימילא משעמם פה טיכו.." היא חייכה חיוך מאולץ

קים:"הוא.. התנשק עם מור.."

שירלי:"מה?!" היא שאלה "המומה"

קים:"כן, ולא מספיק זה, רק לפני 5 ימים איבדתי איתו את הבתולים שלי"

שירלי:"מתאים לו"

קים:"מה?"

שירלי:"זה גיא, הוא עשה לי גם כזה קטע מלוכלך"

קים:"באמת?"

שירלי:"אל תרגישי בודדה.. וגם המור הזאת! צריכה להיות חברה שלך! ובמקום זה תוקעת לך סכין בגב! חצופה! אני הייתי מנפנפת אותה לקיבינימיני..!" קים צחקה "תמשיכי לחייך.. יש לך חיוך יפה!"

קים:"אני עוד יוכל לחייך? איך הוא עשה לי את זה?"

שירלי:"קורה.. תשמעי מה תעשי עכשיו.. תבואי איתי ועם הבנות לבלות"

קים:"אממ.. עם הבנות?"

שירלי:"בר וגל.. כאילו הלו?!"

קים:"אה.. בסדר.. אני אצטרף.."

שירלי:"יופי, אני והבנות נהיה אצלך ב-10 ככה"

קים:"סבבה"

שירלי:"ביי, ו.. אל תרגישי רע טוב?"

קים:"בסדר.. תודה שירלי" שירלי חייכה והלכה משם

'פתטית' שירלי חשבה לעצמה והמשיכה ללכת

לקראת הערב קים עמדה מול המראה ואהבה מה שהיא ראתה. היא לבשה גופיית סבא שחורה וג'ינס כהה צמוד ונעלי אול-סטאר

אמא של קים פתחה את הדלת ונדהמה לראות שלוש בנות עם מקסימום איפור ומינימום לבוש. שלושתן לבשו חצאית מיני וחולצות חשופות

..:"אני יכולה לעזור לכן?"

שירלי:"קים נמצאת?"

..:"כן, חדר שלישי משמאל" היא הצביעה והשלוש נכנסו ואמא של קים הייתה המומה

שירלי:"מה את לובשת?" היא גיחכה כשנכנסה לחדרה של קים

קים:"מה רע במה שאני לובשת?" היא שאלה ב'תמימות'

שירלי:"אנחנו הולכות למועדון! לא למסיבת פיג'מות!"

בר:"וגם למסיבת פיג'מות לא הייתי מתלבשת ככה"

שירלי:"עזרת מספיק בר, בואי נראה מה יש לך בארון.." היא פתחה את הארון שלה והוציאה גופייה ורודה עם חזה נפול שהייתה מקופלת "וואו, זה חמוד.. למה את לא לובשת את זה?"

קים:"זה של בת דודה שלי"

גל:"תלבשי את זה, לא יפריע לה"

קים:"טוב.." היא נכנסה והלבישה את החולצה

שירלי:"את לא הולכת עם אולסטאר.. תורידי אותן"

קים:"אוקי.." היא הורידה אותן

שירלי:"יאו, את גנובה.. בנות תראו איזה נעל מהממת!" היא אמרה ושלפה מארון הנעליים זוג נעלי עקב שחורות "הן מדהימות! את פשוט חייבת ללבוש אותן!" היא לקחה את הנעליים

גל:"אוקי, עכשיו לאיפור!"

קים:"לא, נתתי לכן להלביש אותי, אבל איפור זה לא משהו שאני אוהבת להתעסק איתו הרבה.. אני אוהבת את הפרצוף הטבעי שלי.. לפעמים אני אוהבת לשים רק קצת שחור בעיינים"

שירלי:"טוב, אז תשימי" קים הלכה למראה ושמה קצת שחור בעיינים

קים:"יאללה.. בואו נצא היא לקחה את הפלאפון, כסף, ואת המפתחות ושמה בכיסים

שירלי:"מה את חושבת שאת עושה?"

קים:"מה?"

שירלי:"תקחי תיק! את רוצה שהכל יאבד לך?"

קים:"אני חושבת שאם הכל יהיה עלי אז אני לא יאבד כלום"

שירלי:"זה לא נראה מי יודע מה.. תקחי תיק יהיה לך נוח" קים הוציאה תיק לבן מהארון והכניסה לשם את הדברים והן יצאו

קים:"ביי אמא" בחוץ חיכה להן אוטו ב.מ.וו שחור

..:"תזדרזו!" צעק זה שהיה בתוך האוטו

שירלי:"זה אחי הגדול.. דן" היא פתחה את הדלת ונכנסה לידו קים, בר, וגל נכנסו מאחורה "דן זו קים"

דן:"נעים להכיר אותך" הוא אמר ונסע ברוורס תוך כדי שהוא שולח לה חיוך שובה.

שירלי ואחיה היו דומים, היה לו שיער בלונדיני קוצים ועיניים כחולות.

אחרי כמה דקות הם הגיעו. דן חנה ותוך שניות הם היו במועדון לעומת מאות האנשים שחיכו בחוץ

קים:"וואו, איך הכניסו אותנו כלכך מהר?"

שירלי:"ככה זה כשאת דוגמנית מפורסמת.." דן הלך ישר לחברים שלו והן ישבו בבר

..:"שלום שירלי.." אמר לה הברמן "מה אני יכול לעשות למענכן?"

בר:"תתפשט" היא אמרה וקרצה לו והוא חייך אליה

שירלי:"4 טקילות" היא אמרה וגלגלה את עיניה מהמשפט של בר.

קים:"לא, אני רוצה בירה"

שירלי:"אההא.. שום בירה.."

קים:"טוף." הוא הביא להן

שירלי:"קים את סבבה, ואת יכולה להיות חברה שלנו אנחנו תמיד פה בשבילך אם מור והחברות שלה שוב תוקעות לך סכין בגב"

קים:"אני לא חושבת שאני יחזור להיות חברה שלה אחרי מה שהיא עשתה לי"

גל:"תשתי.. זה יעשה לך טוב"

שירלי:"אבל לא יותר מידי.. שלא תשתכרי ותלכי עם אחד הברמנים כמו שקרה לבר" היא אמרה ושלושתן צחקו ואז בר הבינה על מה הן צוחקות והפסיקה. קים נדהמה מההתייחסות הגועלית שלה "גל את באה לרקוד?"

גל:"בואי.." הן הלכו וקים התקרבה לבר

קים:"רוצה לספר לי על זה?"

בר:"לא ממש.."

קים:"איך את מסוגלת לקבל את ההשפלה הזאת?"

בר:"אולי לא רואים את זה עליה, אבל לפעמים היא חברה ממש טובה" קים הסתכלה עליה במבט חושד "טוב, אולי לא"

קים:"אז למה את מסתובבת איתה? לא מגיע לך היחס הזה"

בר:"כי כשאני איתה אני מרגישה יפה, מקובלת, נאהבת.. כשאני לא איתה אני מרגישה אפס.. אני פשוט מטומטמת"

קים:"בר את לא מטומטמת.. את פשוט לא מבינה שאת יכולה להיות יפה מקובלת ונאהבת גם בלעדייה"

בר:"מי ירצה להתחבר איתי אם אני לא יהיה חברה שלה?"

קים:"אני.." היא חייכה

בר:"באמת?"

קים:"כי אני חושבת שבנאדם לא תלוי בחברים שלו, אלא בהוא עצמו, לכל אחד יש את האישיות שלו, ואת לא צריכה להיות תלויה בה"

בר:"תודה קים" הן התחבקו

שירלי:"איו, מה זה? איגוד לסביות?" הן באו וצחקו

בר:"למה? את לא מחבקת חברות שלך?" שירלי שתקה

שירלי:"גל את באה איתי לשרותים?"

גל:"כן, בואי" הן הלכו

קים:"זו התחלה.. תלמדי לא לעשות מה שהיא אומרת, לעמוד על שלך, ולא ללכת לפי מה שאחרים אומרים לך"

בר:"אז למה שאני יעשה את מה שאת אומרת לי?" קים נשארה ללא מילים "אני צוחקת קים" היא צחקה וקים הצטרפה אליה

למחרת-

שירלי:"גיא בגד בה.. הייתן מאמינות?! עכשיו הדבר היחידי שנשאר לי זה לזכות בו חזרה"

גל:"ואיך את הולכת לעשות את זה?"

שירלי:"אני אמצא דרך... ואני אצטרך להתחיל מג'ינג'ר הזאת"

בר:"ממי?"

שירלי:"מקים, דבילית! מקים! לא סובלת אותה, בעע"

בר:"למה? היא דווקא נורא נחמדה כמנסים להכיר אותה"

שירלי:"כן, ראיתי כמה הכרת אותה.."

בר:"זכותי שירלי.. אני חייבת לעשות מה שבראש שלך?אני לא חושבת ככה"

שירלי:"סוף סוף את חושבת"

בר:"חע, מצחיק"

שירלי:"אני פשוט הולכת לרמוס אותה"

גל:"איך?"

שירלי:"אני ארמוס לה את הכבוד כמובן!"

בר:"ואיך תעשי את זה?"

שירלי:"אני יגלה לכולם... שהיא שכבה איתו, ובגדה בו"

בר:"אבל.. זה ההפך" היא שאלה מבולבלת

שירלי:"זו הנקודה דבילית"

בר:"אכפת לך להפסיק לקרוא לי דבילית?"

שירלי:"לא אכפת לי" בר גלגלה עיניים

בר:"קים חכי רגע.."

קים:"היי בר"

בר:"תשמעי, שירלי, היא לא מה שאת חושבת שהיא"

קים:"בטח שלא, היא לא כזאת נחמדה.. אבל היא מתחילה להתיידד איתי"

בר:"זה הקטע! היא לא מתיידדת איתך! היא רוצה את גיא!"

קים:"שיהיה לה בתאבון" היא אמרה והלכה לכיוון הלוקר שלה

בר:"את לא מבינה!" היא סובבה אותה אליה "היא רוצה להפיץ שמועות ששכבת איתו ואז בגדת בו!"

קים:"אבל זה ההפך" ובר הסתכלה עליה במבט של מה-זה-לא-ברור?! "הבת כלבה הזאת! אם היא תגיד מילה אחת את המעיים אני יוציא לה"

בר:"לא צריך להיות כ"כ קיצונים"

קים:"מה את מציעה לי לעשות?"

בר:"תני לה להפיץ את השמועות, ואז תשלימי עם גיא. ואז כשהוא יכחיש הכל הכבוד שלה ירמס"

קים:"א. אני לא רואה איך זה יעצור את השמועות הרי אם נכחיש רוב הסיכוים שלא יאמינו לנו וב. אני לא הולכת להתפייס איתו, הוא בגד בי ורמס את כבודי יותר ממה ששירלי אי פעם תצליח" היא אמרה ופתחה את הלוקר

בר:"הוא ממש פגע בך מה?"

קים:"וגם מור.. היא הייתה אמורה להיות חברה שלי"

מור:"קים!" היא צעקה והתקרבה אליהן

בר:"חבל שלא דיברנו על מליון דולר, קים, דברי איתי אח"כ"

קים:"טוב ביי" בר הלכה

מור:"מה הסיפור איתה?" היא שאלה וקים התעלמה "קים?"

קים:"אל תדברי איתי בכלל"

מור:"לא, הוא סיפר לך.." היא נאנחה בייאוש

קים:"אני לא מאמינה עלייך מור! את אמורה להיות חברה שלי! איך תקעת לי סכין בגב?!"

מור:"אבל קים אני.."

קים:"אני לא רוצה לשמוע מילה.. תעזבי אותי"

מור:"אבל קים"

קים:"שום מילה!" היא הלכה משם

עינב:"רק לי משהו לא מסתדר כאן?" היא אמרה והסתכלה על מור ותומר שהיו בשני קצוות שונים של הכיתה

אביב:"מה לא בסדר? רוצים להיות קצת בנפרד, לנתק את הדביקי שהיה בניהם"

עינב:"לא, משהו כאן לא בסדר.. טוב נתפצל, אתה לתומר אני למור"

אביב:"סבבה" הם נפרדו בנשיקה עינב הלכה והתיישבה על השולחן שמור הניחה עליו את ראשה

עינב:"בובה? הכל בסדר?"

מור:"מה? הו, היי"

עינב:"תשובה?"

מור:"בואי נראה.. אממ.. חוץ מזה שהתנשקתי עם גיא מול הפרצוף של תומר והוא לא מדבר איתי ואל החרם הצטרפה גם קים? הכל מצוין"

עינב:"רגע, את מה?!"

מור:"כן"

עינב:"איך זה קרה?!" מור התחילה לספר לה הכל מהתחלה

אביב:"מה!? איך זה קרה?!"

תומר:"הרגע סיפרתי לך"

אביב:"אתם הזוג האחרון שחשבתי שיקרה לו כזה דבר!"

תומר:"טא דאם!" הוא אמר וחיוך מאולץ על פניו.

אביב:"אז מה? אז פשוט תישאר ככה? רווק ממורמר?"

תומר:"לא.. זוכר את רוני?"

אביב:"איך אפשר לשכוח"

תומר:"היא די השתנתה.. די הרבה.."

אביב:"אתם חזרתם?!"

תומר:"עוד לא.. אבל אני מתכוון לשאול אותה"

אביב:"אחי, עכשיו ברצינות.. אתה באמת רוצה לחזור אליה או שזה בגלל מה שקרה עם מור?"

תומר:"אחי, עכשיו ברצינות.. אתה חושב שהכל קשור למור?"

אביב:"תומר, אתה אוהב אותה, יותר משאי פעם תוכל לאהוב מישהי אחרת שלא נדבר על רוני!" תומר ידע שהוא צודק, אבל לא רצה להישאר חייב

תומר:"אני יודע, אבל זה לא מנע ממנה להתנשק עם גיא.. וגם גיא, בכלל.. החבר הכי טוב שלי.."

אביב:"תחשוב על זה לפני שאתה חוזר אליה" הוא אמר והלך משם

עינב:"וואו" היא אמרה לאביב והתיישבה לידו "הוא סיפר לך?"

אביב:"אהא"

עינב:"ומה הולך להיות עכשיו? הם הזוג הכי מושלם שיש! הם לא יכולים להיפרד"

אביב:"עובדה שהם כן.."

עינב:"פאק.."  היא אמרה ונשכה את שפתיה ואביב נאנח בייאוש. הוא לא רצה לספר לעינב שתומר מתכנן לנסות לחזור לרוני, האקסית שלו. הוא לא רצה לגרום למור לעוד יותר דיכאון ממה שכבר כנראה נצבר אצלה.. הוא רצה לחכות עם זה.

כמה שבועות לאחר מכן...