לצערי, אחרי הפרק האחרון אני לא יעדכן יותר.. אני לא ישים פה עוד סיפורים שלי.. אין לי זמן..
באמת שאני מצטערת, הכל כ"כ לחוץ, וכ"כ מותח אותי מכל הכיוונים, אני באמת מצטערת!
אבל, מי שירצה אפשר לשמור על קשר 
הפרק האחרון בכתיבה, בקרוב הוא יעלה, אני מצטערת שאני מתעכבת .. 
אוהבת ואוהב לתמיד - ליאל!
וספוילרים!!! 
:
*
היא צחקה והסתכלה בעיניו והוא בשלה הם התקרבו והוא נישק אותה על השפתיים והתרחק ממנה מחייך. "מוזר" היא אמרה ועיקמה את פרצופה "לא ככה תיארתי את זה"
*
עינב:"מור! מה זה?!" היא שיר קים ועדי נכנסו אליה לחדר
*
..:"מה גבר אתה מגיע?"
..:"כן, הבטחתי שאני אבוא.. אין מצב שאני מבריז.."
..:"אוקי, תמהר.. עוד מעט זה מתחיל"
..:"אוקי ביי" הוא ניתק ובא לצאת עד שהוא קיבל הודעה במסנג'ר
*
"אני מצטער! הייתי צריך להתקשר! אמרתי לעצמי שאני צריך לשכוח אותך אני אוהב אותך!"
*
"אני מצטערת, בבקשה אל תשנא אותי" הוא היה המום "הכל היה באשמתי.. אתה לא צריך לכעוס עליה, זה הכל אשמתי, לולא אני כל זה לא היה קורה, אני לא רוצה שתריבו ותהיה עצוב, זה הכי כואב בשבילי"
*
"איך יכולת? הבטחת לי שלא תוותר.. מה קרה פתאום?"
*
:"הוא שוכב שם בחדר.. עם העיניים סגורות.. ואני לא יכולה לעכל את זה שאני לא אראה יותר את העיניים שלו, החיוך שלו, והגומה היפיפייה שלו.. אני לא מאמינה שהוא מת, שהוא איננו"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האנונימית שמספרת
