חסרת מסכה

מדהים איך הזמן עבר ולפעמים מרגיש כאילו כלום לא השתנה.

איך מתמודדים עם זה? החיים... הכל כלכך אמיתי שלפעמים בא לי להישאר בתוך השמיכה הרכה בחדר שלי...

ואולי אני סתם משוגעת, וגם קצת עיוורת...כי יש לי הכל אז למה הגלים האלה?

אם היה לי אומץ פעם אחת להגיד באמת את כל מה שאני חושבת ולא לפחד משום השלכה של שום דבר שאני אעשה...על מי אני עובדת

אני מנסה שהכל יהיה מושלם וזה פשוט לא קורה.

למה אי אפשר קצת ספויילרים בחיים? אני רוצה לדעת לאן כל זה מוביל.

הייתי שמחה אם אחרי כל הכאב והתהפוכות שהיו לי יהיה לי מישהו שמבין אותי

החיים לא מושלמים, ואני פרפקציוניסטית אז כנראה שאני באמת קצת משוגעת אחרי הכל...