צעד אחר צעד אני מגיעה לשם אני מרגישה את זה..
דברים יורדים ממני אני מתרכזת בדבר אחד.
נשאר לי דבר אחד(?).
כבר שישה ימי של 24שעות ברגע שנגמר אוכלים משהו קטן ומתחילים מההתחלה.
מעכשיו נעלה את זה לפעם ב48 נראה עד כמה אני חזקה,עד כמה אני אמיצה..
לא מאושרת במיוחד..
קשה לי לישון אני מתעוררת מינימום 5 פעמים בלילה מכלום או שפשוט לא נרדמת..
אבל יורדת זה מה שחשוב לא??
יורדת ויורדת ויורדת...
זה לא שנשאר לי משהו לעשות או איזה הישג להגיע אליו??
רק אני עצמי ואנוכי..
לא רע לי לא טוב לי אני מרגישה כמו רובוט או יותר נכון פשוט לא מרגישה..כלום.
הולכת עושה חוזרת בלי יותר מדיי משמעות בלי יותר מדיי הבנה או עומק..אני שם אני פה..כמו תנועה מוטורית שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב..
מחכה שזה ייגמר..שמה ייגמר??גם אני עדיין לא יודעת רק שזה ייגמר כבר..אולי אז הכל יסתדר לטובה:)
בנתיים נשאר לחכות..ובזמן שאני מחכה נוריד עוד כמה קילוגרמים זה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות כרגע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
בָרבִי:)