איני רגיל לכתוב ביציאה אחת שניי פוסטים, אבל הפעם זה פשוט מחייב, אז למי שלא הספיק מוזמן להכנס גם למעטה...
ט' באב נקבע אצלנו כבכייה לדורות, הכל התחיל כאשר בנ"י הלכו במדבר כשנה והגיע הזמן להכנס לארץ, הם ביקשו לשלוח מרגלים שיבדוק את טיבה כי הם הבינו שעם כל האמונה בקב"ה על כל הנפלאות שעשה להם עדיין מדובר בארץ גשמית וצריך להתעסק איתה בצדדים הגשמיים, אך המרגלים חזרו וזכרו רק את הצד הגשמי והוציאו דיבת הארץ- סיפרו עליה את מה שראו שבעיני בשר ודם מצטייר כארץ קשה וכאן איבדו עם-ישראל את האמונה ובכו על כך שהי"ת רוצה להכניס אותם לאותה ארץ קשה ולא ברורה. אמר הקב"ה אתם בכיתם לחינם שלא האמנתם בי אני אתן לכם בכיה לדורות.
לכאורה קטנוניות, אבל לא כך, הקב"ה אומר יש כאן בעיה של אמונה, ולכן כל פעם שתהייה בעיה של אמונה אתם תקבלו תזכורת, התזכורת הזאת תמיד תבוא בט' באב.
התזכורת הייתה בחורבן הבית הראשון והשני
התזכורת הייתה בחורבן בית"ר
התזכורת הייתה בגירוש ספרד שהתחיל בט' באב
התזכורת הייתה בתחילת מלחמת העולם הראשנה.
והתזכורת היא כנראה גם עכשיו...
מה אני עשיתי למניעת החורבן?
מה אני עשיתי למניעת הקרע בעם?
מה אני עשיתי להצלחת עם-ישראל?
מה אני עשיתי למען בניין הבית וקידום הגאולה?
איפה אני אהייה ביום שאחריי?
קונפליקט שכזה, לובש מדים ירוקים, על היד הסרטים הכתומים, בעד מי אני?
מול מי אני נלחם כשאני בהפגנה?
בצבא אני (בד"כ) מול השונאים –הערבים, אבל במאבק השני???
מה תרמתי למאבק?
האם הוא התנהל בצורה הנכונה?
האם פספסנו, הפסדנו?
או שמא נצחנו?
ביום ט' אב, זה היום ואפילו לפניי תחילת הפוגרומים לחשבון נפש...
הרי ט' אב- חורבן הבית נגרם ע"י שנאת חינם, ואיפה אנחנו היום?
אפשר להתחיל לחפש אשמים מי שייצא בהפגנות מול רה"מ,
מי שילקה את עצמו על-כך שלא השכיל להתנחל בלבבות במקביל להתנחלות באדמות,
מי שייצא נגד חיילי צה"ל או השוטרים,
ומי שייצא נגד התקשורת או שאר אשמים
ואפילו מי שסתם יאשים את המתנחלים.
אבל ברור שלא זה הסיפור, הרי הכל בידי שמיים, והריי הקב"ה הוא שמכוון הכל, השאלה היא מה הוא מנסה ללמד אותנו.
ארץ שנתנה בתנאי אם תשמרו את מצוותיי...
האם אני שומר?
האם אני עוזר לאחר לשמור?
ושוב אותה שאלה מה אני עשיתי לבניין המקדש?
ולמרות הכל
"אפילו אם חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מהרחמים"
נמשיך להתפלל אל הקב"ה שיוריד מאתנו את רוע הגזירה,
וגם אם יחליט שכך זה רצונו אז נעמוד לפניו ונתפלל שיוציא אותנו בשקט בלי פגוע בגוף ובנפש.
ריבנו של עולם,
אנחנו כאן למעטה לא יודעים לאן אתה מכוון אותנו, מבקשים ממך שתביא אליינו את הגאולה, שתגלה לנו את משיח בן דוד ותבנה את בית-מקדשך וכך נהייה לאור לגויים.
הננו מתפללים לפנייך לביטול הגזרה ולהצלחת עם-ישראל.
אך הננו מודיעים לפנייך שאנו מאמינים בניי מאמינים, איננו מבינים לאן אתה מוביל אותנו בנסיון הזה אך אנו מבטיחים שנשתדל לעשות ככל שביכולתנו לאת מכאן חזקים יותר ומאמינים יותר.
הננו מקבלים כל דין שתחליט לפנייך יתברך.
ובכל זאת לא נפסיק לבקש ולהתפלל שתשמור עליינו ותביא לנו רק טוב, אמת וצדק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
