טוב אז אני מצטערת שלא העלתי פרק מלא זמן, בקושי הייתי בבית וכשהייתי בבית היה לי מחסום כתיבה..XD

אז הנה הפרק.. אני עברתי עלייו יותר מ-50 פעמים ואני עדיין בכלל לא מרוצה.. אבל זה מה שיש.. אל תצפו ליותר מידי =]

בפרק הקודם:

לורן הלכה להלוויה של אבא שלה וקייט באה איתה, באמצע ההלוויה לורן ברחה וקייט הגיעה לבית שלהם שם היא ניחשה שלורן תהיה והיא מוצאת אותה שם ישנה, אחרי כמה דקות טום הגיע לביתה ודיבר איתה, הוא אמר לה שהוא אוהב אותה אך קייט לא יכלה לסלוח לו או לחזור להיות איתו, טום ביקש ממנה לחשוב על זה שוב והלך.

פרק 13:

"למה היא עושה לי את זה?!" חשב טום, לאחר שיצא מביתה של קייט, הוא היה כל כך בטוח שזה ילך טוב, הוא דמיין את זה כמו בסרטים, הוא בא לבית שלה, מסביר לה הכל, שניהם בוכים ואז מתנשקים ואומרים שהם אוהבים אחד את השני, אבל זה לא קרה, והוא רצה את זה, הוא רצה להיות איתה, לנשק אותה, הוא בקושי השתלט על עצמו מלקפוץ עליה ולנשק אותה כשהיא פתחה את הדלת.

טום נהג במהירות לכיוון הבית כשראשו מלא במחשבות טורדניות, הוא נכנס לחדרו נועל את הדלת כדי שאף אחד לא יפריע לו, נכנס למיטה וניסה להירדם.

~ * ~

"טוב בנים, יש לכם הופעה מחר, אני רוצה שתתנו את כל מה שיש לכם, תכף אני אתן לכם את לוח הזמנים להיום, ההופעה מחר היא ממש חשובה, הקהל יהיה ענק, כל הכרטיסים כבר נמכרו ממזמן, אתם צריכים להיות ערניים מחר, אסור לכם לפשל, אז אני רוצה שהיום תעשו את כל החזרות ואת הצ'ק סאונד, ככה שמחר תהיו פחות לחוצים.." דיוויד אמר אך גיאורג קטע אותו "אוי תודה דיוויד, עכשיו תהיה בטוח שאנחנו לא נהיה לחוצים.." דיוויד רק גלגל את עיניו, התעלם מגיאורג והמשיך להסביר על סדר הזמנים שלהם "אם הכל ילך חלק היום אז מחר יהיה לכם גם כמה שעות לנוח ולנקות את הראש" הבנים התחילו להתלחשש ביניהם על מה שהם יעשו ואיזה כיף שהם יכולים לנוח.

"טוב לכו לחדר החזרות אני תכף מגיע עם לוח הזמנים שלכם, אה וטום, תישאר פה שניה אני צריך לדבר איתך". טוב כבר ידע מה דיוויד רוצה ממנו, אבל הוא לא הקדיש לזה הרבה מחשבה, שום דבר לא היה אכפת לו.

ביל גיאורג וגוסטב הלכו באיטיות לכיוון חדר החזרות,הם נראו כאילו בכל רגע הם נופלים על הרצפה וחוזרים לישון. השעה הייתה 7 בבוקר והם היו שם מ-6 וחצי, כולם היו עייפים מאוד.

הם נכנסו לחדר, כל אחד תפס את מקומו, הם התחילו לנגן, כל אחד לבד על החלק שלו מכיוון שהם לא יכלו לעשות את החזרה כולם ביחד כי טום לא היה איתם. ביל התיישב על הרצפה כשהמיקרופון בידו וניסה לשיר עם קול צרוד של בוקר, גיאורג התנדנד כאילו הוא הולך ליפול מחזיק את הבאס, גוסטב עבד על החלק שלו פחות משתי דקות וישר הניח את ראשו על התופים ונרדם.

~ * ~

טום נשאר בחדר שבו הם התכנסו עם דיוויד, לא היה לו כוח לזה, הוא היה עייף כי כל הלילה הוא לא ישן מרוב מחשבות, ועכשיו הוא יצטרך לשמע את הנאומים של דיוויד וגם להתווכח איתו על זה שהוא לא הולך להגיד שום דבר על זה שקייט היא סתם סטוץ.

"אוקיי אני רוצה שתקשיב לי טוב עכשיו" דיוויד אמר לטום "יש לי כמה דברים שאני רוצה להגיד לך, אז דבר ראשון זה שאני לא מוכן יותר לשטויות שלך, תמיד אתה מתנהג כמו ילד קטן ואחר כך מי שצריך לטפל בתוצאות זה אני, ומי שנפגע ממה שאתה עושה זה ביל גוסטב וגיאורג וגם כל שאר הצוות, אז תפסיק להיות כזה אגואיסט! לא מספיק שאתה נעלם לי לכל מיני מקומות בזמן האחרון ועושה לי הרבה צרות, אני עוד צריך לגלות תמונות שלך עם עוד אחת מהזונות שלך?! לדבר השני, בקשר לתמונה עם ההיא, אני רוצה לארגן לך ראיון שבו תגיד שהיא סתם איזה סטוץ ולא יותר, שאחרי הרבה זמן שנסעתם בכל אירופה ועבדתם קשה מאוד היית צריך להירגע טיפה, וזה היה חד פעמי ואפילו לא עשיתם כלום אלא רק התנשקתם, אני אכתוב לך בדיוק מה אתה צריך להגיד מאוחר יותר" הוא נשמע עצבני מאוד, אבל טום, שעוד לפני שהוא דיבר עם דיוויד התחוללה בו סערת רגשות, במעט שהתפרץ כמו הר געש, אבל הוא החזיק בעצמו, אפילו כשדיוויד קרא לקייט זונה הוא ישב בשקט ולא אמר כלום, הוא העדיף לא להתווכח עם דיוויד ולגרום לו לכעוס יותר, כי ככה הרי יהיה עוד יותר קשה לדבר איתו הוא בקושי הקשיב לדיוויד, שוב המחשבות מילאו את ראשו "דיוויד, אני מבין שעשיתי טעות, אבל אתה צריך להבין שגם לי יש צרכים, אנחנו כבר חצי שנה בסיבוב הופעות הזה, זה לא שאני מתלונן, אתה יודע שאני נהנה להופיע, אבל כל מה שקשור לזה נוראי! אז נשברתי פעם אחת.. זה לא כזה ביג דיל, מה כבר קרה?! ראו אותי מנשק מישהי, אז מה?! הרי כבר יש לי את התדמית המפגרת הזאת של זה שמזיין כל מה שזז, אז זה לא מפתיע..! ובקשר למה שאתה רוצה שאני אגיד בראיון, אין סיכוי! אני לא הולך להגיד את זה!!!"

מה זאת אומרת לא הולך להגיד את זה?! אתה מביון שאין לך כל כך הרבה ברירות? אם אתה לא תסיים עם הפרשה הזאת עכשיו, אז כולם ימשיכו לחקור אותך מי זאת הבחורה הזאת שהיית איתה, זה מה שאתה רוצה?"

"לא, אבל אני גם לא הולך להגיד שהיא סתם איזה זונה שלקחתי לסטוץ! אז אם אתה יכול תמצא רעיון אחר.."

"איזה רעיון אחר בראש שלך?? אתה לא מבין שזאת הדרך היחידה? אתה יודע שאם הייתה לי דרך הייתי אומר לך אבל אין לי, אתה תצטרך להגיד את זה אם אתה לא רוצה שימשיכו לבדוק מי זאת בחצי שנה הקרובה.."

"בסדר" טום אמר בחוסר רצון

"יופי, קיבלת שכל, עכשיו אפשר לדעת מי זאת הבחורה הזאת שאתה כל כך לא רוצה לומר שהיא סתם סטוץ?" דיוויד שאל את הדבר שטום קיווה בכל ליבו שהוא לא ישאל

"עזוב.. זה סתם שטויות" אמר טום

"נו.." דיוויד ציפה לקבל תשובה אמיתית

"זה סתם מישהי.. עזוב לא משהו חשוב" טום התחמק שוב

"טוב אני מבין שאתה לא כל כך רוצה לדבר על זה, אבל תדע שאם תרצה לדבר עם מישהו אתה תמיד יכול לפנות אלי, אני לא רק האמרגן שלך.. " דיוויד אמר בחיוך מעודד

"תודה" אמר טום ביובש

"אתה יכול ללכת עכשיו לחזרה עם השאר"

~ * ~

טום הגיע לחדר החזרות ובכלל לא הופתע לגלות את כולם ישנים על הרצפה, הרי זה תמיד ככה בימים שמעירים אותם מוקדם לחזרות.

הוא הלך כרגיל לכיוון הדלת, נעל אותה, שם את הדיסק של צימר 483 במערכת כדי שיחשבו שהם עובדים, והלך לפינת החדר התיישב שם ושקע במחשבות.

מאז שהוא חזר הביתה מקייט  הוא לא דיבר בקושי והיה נורא ממורמר, הסתגר בחדרו ויצא רק כשרצה לאכול או ללכת לחזרות כמו היום. כשהוא בא אליה היו לו ציפיות שהיא תסכים, הוא כבר דמיין את הרגע בו הוא יגיד לה שהוא אוהב אותה והיא תקפוץ עליו ותנשק אותו ותגיד שגם היא ושהיא לא תעזוב אותו לעולם, שהם יהיו ביחד לתמיד, ממש כמו בסרטים, וכשזה לא קרה, הוא פשוט נשבר, הוא לא יכל יותר, הוא הרגיש כאילו בלעדיה הוא לא יכול לחיות, הוא אהב אותה, כל הרגשות שהיו לו אליה שהוא הדחיק עד עכשיו פרצו בו ועכשיו הוא כבר לא יכול להדחיק אותם שוב, הוא לא יכול לחזור לחיות כמו פעם, הוא צריך אותה על ידו.

ביל לא יכל לראות את טום ככה, למרות שהוא היה חצי ישן ובקושי ראה מה קורה סביבו, הוא עדיין שם לב מה קורה לאחיו, הוא כבר ראה אותו ככה יום לפני, כשהוא חזר הביתה ולא הוציא מילה מהפה, לא יצא מהחדר בקושי ונראה עצוב מאוד, ביל כבר ניחש את הסיבה.

"זאת שוב קייט?" הוא שאל את טום לאחר שקם מהרצפה והתיישב על ידו

טום הנהן

"מה קרה הפעם?"

"הלכתי אליה" טום אמר

ביל היה מופתע אבל לא הראה את זה "למה?"

"רציתי לדבר איתה כמו שצריך, לא באמצע רחוב כשכולם מסתכלים. אז דיברנו"

"מה אמרת לה?"

טום הרגיש כמו בתחקיר אבל הוא לא התלונן, תמיד כשהיו לו בעיות ביל היה עושר לו וגם טום היה עוזר לביל.

אז הוא סיפר לביל הכל, מזה שהוא אמר לה שהוא הבין שהוא עשה טעות עד לקטע בו הוא עזב את ביתה.

"אני גאה בך" אמר ביל כשטום סיים

"מה?" שאל טום לא מבין

"אתה עשית את הדבר הנכון, לא ויתרת כמו שחשבתי שתעשה" ביל הסביר את עצמו

"ואני בחיים לא אוותר, אני אפילו חושב לבוא אליה שוב מחרתיים כשיגמר כל הבלגאן של ההופעה"

"לא נראה לי שאתה צריך לבוא אליה שוב, אתה סתם תלחיץ אותה, תן לה זמן, הרי היא אמרה שהיא תחשוב על הכל, אני מאמין שכשהיא תדע מה היא רוצה היא תגיד לך" אמר ביל

"אתה צודק... תודה ביל" אמר טום עם חיוך קטן על פניו

"אין על מה, אני שמח לעזור לך, גם מזמן לא הייתה לנו שיחה כזאת, למרות שהסיבה לשיחה לא כזאת טובה אבל עדיין אני שמח שהייתה לנו הזדמנות לדבר" אמר ביל עם חיוך קטן גם הוא

טום הגדיל את החיוך, קם וצעק "טוב אז אנחנו מתכוונים לעשות חזרות או לשבת פה כמו חבורת זקנים??"

"תעשה חזרה לבד" אבל גוסטב בקול מנומנם

"נו בואו כבר מפגרים" ביל הצטרף לטום

"קום גוסטב" אמר גיאורג שקם והתאושש טיפה

גוסטב הרים את ראשו במהירות מאחד התופים שעליו הניח את ראשו ונדפק עם ראשו בתוף שמעליו "אחחח!! למה אלוהים באה תופים?! הם כאלה לא שימושיים!" הוא אמר בעצבנות

"אם הוא לא היה בורא תופים גם אתה לא היית שימושי" צחק טום

"טום, למה לשקר לגוסטב? זה לא יפה, אחר כך הוא יפגע, אתה צריך לספר לו את האמת שגם עכשיו הוא הדבר הכי לא שימושי בעולם" אמר ביל וכולם התחילו לצחוק מלבד גוסטב שרק אמר "טוב תסתמו את הפה שלכם שבכל מקרה לא יוצאים ממנו דברים חכמים ותתחילו לנגן, אני מקווה שלא שתם הערתם אותי כדי להתווכח"

כל אחד הלך לכלי שלו וכיוון אותו חוץ מביל שעמד בצד וחימם את הקול שלו, כשכולם היו מוכנים הם התחילו לנגן את רידן ואז עוד כמה שירים עד שדיוויד בא ומסר להם את לוח הזמנים ושיחרר אותם לנוח טיפה.

אז הפרק ממוקד על טום... פרק הבא יהיה רובו על קייט אבל הוא יהיה גם משולב בעוד...

כמו שאמרתי הוא לא משהו.

מקווה שנהניתם בחופש.. אני נהניתי! חחח