שלום לכולם ,

הפעם החלטתי להעלות עוד קטע קצר שנכתב במעט ההשראה שנותרה לי .

תהנו...

בובת סמרטוטים כנועה

אני יושב כאן בחדר. הדמעות שוטפות את פני, מאיימות לחנוק אותי.

שוב עשיתי טעות, שוב נתתי לרגשותי לשלוט במעשי.

מדוע הייתי צריך לנהוג בפזיזות,מדוע למען השם הייתי צריך לומר לך את האמת.

אבדתי אותך פעם אחת לפני שנים ועכשיו, אבדתי אותך שוב.

" שוב התחלת לומר שטויות?" נזפת בי בכל פעם שאעזתי לפלוט משפט מגוחך כגון; אני אוהב אותך.

ומייד לאחר מכן עזבת אותי לחודשים. לדברייך, על מנת שאלמד לקח.

היית חוזר לאחר מכן,מוכן לנסות שוב, מוכן לתת לי לבלות במחיצתך.

אך אני לא יוכלתי לשבת בשקט, כמו בובת הסמרטוטים שציפית ממני להיות.

אני יושב כאן עכשיו ותוהה מדוע, לא יכולתי להיות כמו שרצית שאהיה, קר וענייני.

מדוע איני יכול להתמסר בשתיקה, להנות ממגע ידיך על גופי,שפתייך על שפתי ולא לומר דבר.

מדוע בכל פעם שפתחתי את פי במטרה לקרבך אלי השגתי בדיוק את ההפך.

הודני יושב כאן בחדר, על המיטה לחיי מכוסות דמעות.

ליבי מנופץ לרסיסים, כל אחד מהם חודר ומכאיב.

אחכה לך בסבלנות, אחכה לפעם הבאה שבה תבוא אלי.  

מוכן להתמסר בשתיקה, מוכן להיות בובת סמרטוטים כנועה.

אעשה הכול כדי שהפעם תשאר לתמיד.

וובכן, זה הכול בנתיים .  

                       אז, עד הפעם הבאה...