היי כולם , מה קורה ? , לאחר זמן קצר שלא פרסמתי כלום החלטתי להביא לכם סיפור קצר שכתבתי יחד עם  the world is my  הסיפור הזה לא נלקח מהחיים האמיתים , זהו סיפור שהחלטנו לכתוב ביחד כדי לראות איך זה יצא . 

מקווה שתאהבו....

 זה התחיל בכלל מכיוון לא צפוי,מהחלטה קטנה שהובילה למשהו גדול.החלטתי לפתוח בלוג,מי חשב בכלל על כך שאני אכיר אותו? או ארגיש את הרגשות האלה?. כעבור שנה בבלוג,פנה אליי מישהו בשם צ'ארלי שאמר לי שאני מעניין אותו מאוד והוא רוצה להכיר אותי.

 בהתחלה קצת פחדתי.להכיר אותי?מה כל כך מעניין בי? אחרי כמה פעמים שהוא ביקש,נכנעתי לבקשותיו והתחלנו להתכתב.

 גיליתי שהוא מאוד מעניין ונהנתי מכך שהוא מתעניין בי. התחלנו לבטוח אחד בשני ולספר אחד לשני על עצמינו.דברים שבכלל לא חשבתי שאני אספר. בכל פעם שסיפרתי,הוא עזר לי וניחם אותי,והוא גם גרם לי לשמוח ולשכוח קצת מבעיותי הרבות.  אחרי כמה זמן שהקשר רק הלך והתחזק,החלטנו להיפגש. גם כאן התלבטתי. האם להיפגש איתו?, מה הוא יחשוב עליי? , איך הוא באמת מתנהג? ושוב,נכנעתי לסקרנות שלי לדעת איך הוא נראה והלכתי לפגוש אותו. כשהגעתי למקום הפגישה,הוא כבר חיכה שם.כשראיתי אותו, הרגשתי פתאום לחץ והתחלתי קצת להזיע והרגשתי מוזר בבטן. לא הבנתי מה קורה לי,זאת הפעם הראשונה שאני מרגיש ככה.כשהוא הסתובב אליי וחייך,נמסתי. היו לו עיניים גדולות בצבע ירוק בהיר ושפתיים כאלו יפות הוא היה כל כך יפה,שלא יכולתי לעמוד בפניו. כשהתחלנו לדבר,גיליתי שגם במציאות הוא מצחיק ושגם במציאות מאוד נוח לי לדבר איתו. דיברנו ודיברנו ופתאום שמתי לב שהשעה מאוחרת. הצטערתי להיפרד ממנו,אבל לא הייתה לי ברירה. מאז אותה הפגישה לא הפסקתי לחשוב עליו,אבל עדיין לא הבנתי מה אני מרגיש כלפיו.

לא הבנתי מה קורה לי. מה אלה הרגשות האלה? ועוד כלפי גבר?. הייתי מבולבל, ולא היה לי מושג מה הרגשות האלה ומאיפה הם צצו. כשהוא הציע לי להיפגש עוד הפעם,לא היססתי והלכתי להיפגש איתו שוב. גם הפעם מאוד נהנתי וגם הפעם הרגשתי את אותם הדברים,רק ביתר עוצמה.  חזרתי הבייתה,והפעם הבנתי מה אני מרגיש כלפיו.הבנתי שזה לא סתם אמון בו,אלא אהבה . וזה שזה לא סתם שבילבלתי בין אמון לבין המשיכה שלי,אלא שאני נמשך אליו ואפילו יותר מזה זאת אהבה אמיתית . החלטתי הפעם להיפגש איתו כדי לספר לו את זה,כי ממנו אני לא יכול להסתיר דברים שכאלה.

 קבענו להיפגש,ואני הכנתי את עצמי נפשית.הגעתי לביתו ודפקתי על הדלת ... לא בטוח מה אני אמור לעשות ... לא בטוח מה אני צריך להגיד .

 "רגע ..." נשמע קול  מהצד השני  הוא היה עדין ורך , כזה שגרם לליבי לפעום בחוזקה והחלטתי לחזור על עקבותיי. אך זה היה מאוחר מידי .

הדלת נפתחה וממנה יצא גבר הוא היה בשנות השלושים המוקדמות גבהה ונאה ובעל עיניים ממיסות " שלום ווילי " שמעתי אותו אומר בחביבות  .

 קפאתי על מקומי מה אני אומר לעשות עכשיו "היי...." שמעתי עצמי אומר בקול שאפילו אני לא זיהיתי .

  " בוא תכנס " אמר מחייך .

 עמדתי שם עוד רגע אחד מהסס לא בטוח מה להגיד ולבסוף התחלתי מדהדה אט אט אל הדירה ונכנס פנימה .  

 " שב " שמעתי אותו לוחש מאחורי . 

 התיישבתי בכורסא התלת מושבית ( זאת שהייתה הכי קורבה לדלת ).ושלחתי אליו מבט מהיר בעוד הוא מדליק סיגריה ומתיישב לצידי .

 " מה קורה ?" שאל אבל אני המשכתי לשבת ושתקתי "הכול בסדר ?".

 "אני ממממ" התחלתי לגמגם.

 " מה עניין ? " חקר , הוא נראה דיי מודאג.

 " אני,  אני רק " המשכתי לגמגם.

 "קרה משהו ווילי ?" עיניו החומות הביטו בי במט מהפנט.

 הו לעזאזל, מה הייתי אמור  לעשות  " אני חושב .... אני, אני אוהב אותך " אמרתי לבסוף נותן למילים לח לחמוק  מגרוני , להיסחף אל האוויר , ומקלל את עצמי על שעשיתי את זה. בלעתי  את רוקי לוקח נשימה עמוקה מחכה לגזר הדין.

 לרגע אחד הוא רק הביט בי ולא אמר דבר.  "אממ,תראה,אני לא יודע מה לומר לך" הוא נראה נבוך.          

 "רק תאמר לי את האמת" הייתי נחוש לשמוע את האמת בלי שקרים אפילו עם לא  אוהב אותה.

 "אתה לא צריך לחסום את עצמך רק בגלל שאתה מרגיש ככה כלפי בן אדם לא נכון.." לא נתתי לו להמשיך,כבר הבנתי למה הוא מתכוון.

 אבל לא יכולתי לסבול את  זה,כל מה שרציתי לעשות זה להתרחק ממנו כמה שיותר ולבכות בלי  שהוא  יראה כמה שהוא פגע בי. 

 מאז הפעם ההיא לא חזרתי לשמוע ממנו, כנראה שהבמוכה הייתה יותר מידי בשבילו וזה דיי ציער אותי שאבדתי אותו אבל מצד שני לא הייתי מוכן לשקר לעצמי אפילו לא בשביל להשאיר אותו קרוב אלי. החלטתי לעבור לגור לבד,להתרחק מההורים שלי ולהתרחק מכולם , במיוחד מצ'ארלי וכל מה שהיה עשוי להזכיר לי את השטות שעשיתי. עברתי לגור עם שותף,ולאט לאט נקשרתי גם אליו. כעבור כחודש,הקשר בנינו היה ממש חזק. עוד לא סיפרתי לו  שאני  הומו,פחדתי להיפגע שוב  בצורה הזאת.  ערב אחד ידידה שלי החליטה להוציא אותי מהבית אחרי חודש שלא יצאתי. היא החליטה להוביל אותי  למסיבה.במסיבה מצאתי שגם השותף שלי  היה שם.

 ישבתי בפינת החדר  ומסתכל עליו. חייכתי,מאז ומתמיד היה נייג'ל  משוא תשוקתן של נשים רבות . אם  כי לעיתים היו עליו סיפורים אשר העידו כי דווקא גברים היו המין המועדף עליו. בכל מקרה הוא לא היה מסתכל עלי , תראו אותו כל כך יפה עם השער השחור הקצר הזה,העיניים הגדולות בצבע דבש והחיוך המדהים  הזה שגרום לנשים ליפול אל בין זרועותיו החסונות. אני לעומת זאת לא כל כך חברותי ולא מושך תשומת לב רבה אלה רק יושב בצד החדר ומביט בנוכחים , מחכה שהמסיבה תגמר כבר ואוכל לחזור הביתה לבדידות שלי.

 " ערב טוב " נשמע אז קול דקיק ורך הייתה זאת תמרה,ידידתי.

 "ערב טוב ...." השבתי.

 " אפשר לשבת ?" שאלה בעודה מצביעה אל הכיסא אשר עמד לידי עיניה החומות זהרו בנוגע מוזר .

 " בבקשה " השבתי בחיוך .

 " אז מה שלומך ?" שאלה כבדרך אגב אם כי ידעתי היטב מה היא רוצה לשאול .

 " אני בסדר , סתם לא כל כך התחשק לי להתעסק עם כל הבלגאן אז בחרתי לשבת כאן ... ומה איתך ?"

 "אני , כאבו לי הרגליים מרוב ריקודים " השיבה  מחייכת "אתה רוקד ?"

 " לא, ממש לא, אני רקדן גרוע " השבתי .

 היא החלה לצחוק " אין דבר כזה רקדן גרוע ".

  " ורקדן מעולה , יש ?" השבתי בטון עוקצני .

 " לא יודעת בקשר למעולה... אבל ראיתי כמה רקדנים ממש טובים " אמרה שהיא שולחת מבט אחד ערמומי אל מרכז החדר.עקבתי אחרי מבטה עינו נחו על דמותו הגבהה והשרירית של גבר צעיר בעל שער שחור כלילה וזוג עיניים חומות בעלות מבט שובבי  אשר עמד לצד אחד משולחנות הכיבוד ולגם מעט בירה  "נייג'ל ?"לחשתי.

 " שמעתי שהוא רקדן לא רע בכלל " השיבה בחיוך.

 " אם את אומרת " מלמלתי ולא בעניין רב .

 " והוא גם נראה לא רע בכלל"  החלה בעוד אני רק נאנחתי בשקט ושלחתי מבט קצר אל נייג'ל. נראה היה כי זה הבחין בנו,והוא קרץ קלות לעברינו.  " הוא מסתכל לכאן " קראה תמרה בהתלהבות ילדותית .

 "כן , כנראה שכן ..." מלמלתי בחוסר התלהבות. לתדהמתה של תמרה החל נייג'ל מתקרב אל המקום בו  ישבנו ,חיוך רחב על שפתיו

 " ערב טוב" אמר במתיקות פונה אל הנערה המופתעת. " אפשר להזמין אותך לרקוד ?" .

 תמרה זרקה מבט חטוף לעברי. " לא אכפת לך נכון ?" שאלה ומבלי שאפילו חיכתה לתשובה לקחה את ידו המושטת של נייג'ל והלכה יחד איתו אל רחבת הריקודים . " כן , למה שיהיה לי אכפת ...." נאנחתי בעצב. ובדיוק שנראה כי הדברים לא יכולים להיות גרועים יותר,החליט התקליטן להחליף את המוזיקה לשקטה ורומנטית יותר.הבטתי בהם בקנאה,כל כך רציתי להתחלף עם תמרה ולרקוד איתו.אבל זה יהיה כל כך קשה,אם אני אגלה שגם הוא סטרייט. כעבור כמה זמן החלטתי לחזור לדירה,נמאס לי לצפות בהם רוקדים ביחד. הלכתי לחדר שלי והתחלתי לקרוא ספר. כנראה שנירדמתי לדיי הרבה זמן  כי כשהתעוררתי היה חושך ושמעתי את נייג'ל חוזר.הוא היה שיכור,הרחתי אותו עד עליי. 

הוא התחיל להתקרב לחדר שלי,ידעתי את זה לפי חוזק הריח.הוא נכנס לחדר, והתחיל להתקרב אל המיטה שלי נשכב צמוד עלי  אליי.

 הוא היה קרוב מאוד מדבר אלי "ווילי שלי " הוא החל מלטף את פני " אמרתי לך פעם עד כמה אתה יפה?". מילותיו גרמו ללב שלי לפעום מהר יותר,והוא קירב את שפתיו לשלי. לא ידעתי מה לעשות,מצד אחד הוא שיכור ואני לא רוצה לנצל את זה ומצד שני,אני כן רוצה. את זה .

 לפני שהספקתי להחליט,הוא כבר נישק אותי.הנשיקה הייתה כל כך טעימה ומפתה.הוא התחיל להוריד לי את החולצה,אבל כאן הרגשות אשם שלי עלו על כך שאני מנצל אותו שהוא שיכור ועצרתי אותו. לקחתי אותו לחדרו,השכבתי אותו לישון  והלכתי לחדרי.

 סגרתי את הדלת כדי למנוע ממנו לבוא אליי בלילה. 

 בחדר ישבתי וחשבתי על "למה לא עצרתי אותו?הוא שיכור,למה ניצלתי אותו ככה?".

 למחרת בבוקר הוא קם עם כאב ראש ואני טיפלתי בו.לאחר מכן הוא הלך להתקלח.כשהוא חזר הוא שאל אותי, "נהנת אתמול?".

 "מה הכוונה אם נהנתי אתמול?" שאלתי מבוהל מכך שהוא זכר את הנשיקה שלנו .

 "במסיבה כמובן" הוא השיב מניח יד אחת על ראשו .

 נשמתי לרווחה,הוא לא זוכר "כן,בטח שנהנתי" השבתי בטון לא משכנע.

 " מה קרה?" על קולו היה ברור שהוא הבין כי משהו לא בסדר .

 "לא קרה משהו מיוחד."  אמרתי לבסוף , והוא לא חקר יותר לרווחתי.

 כל אחד מאיתנו הלך לעיסוקיו ובלילה הלכתי מיד לישון,לא רציתי שהוא יראה איך אני מאדים מלהסתכל עליו.למחרת הוא שם לב שהתרחקתי ממנו עוד יותר והוא שאל שוב הפעם מה קרה. הפעם,סיפרתי לו על מה שקרה שלשום. לאחר שהוא שמע את זה,הוא שתק במשך כמה דקות ואז אמר "זה לא היה רק בגלל שהייתי שיכור,אהבתי אותך מהרגע שראיתי אותך,אבל לא ידעתי אם גם אתה כזה". הוא התקרב אליי ונישק אותי מצמיד אותי אל הקיר מלטף את כל כולי.הפעם המשכנו עוד יותר מאשר סתם נשיקה, מעולם לא הרגשתי כל כך טוב .למחרת בבוקר קמתי והרגשתי מאושר.הרגשתי שהתגברתי לגמרי על צ'ארלי וסוף סוף אני באמת מאוהב ומואשר .

  סוף

טוב , זהו בנתיים ,  

                            שלכם...