אז, היי ולילה מעולה/בוקר טוב לכל משקימי הקום ויצורי הליילה בנינו.

כן, אני יודעת זה ממש לא הזמן לכתוב פוסט, אבל מצד שני אני לא יכולה לישון מההתרגשות שחוויתי הערב ומהכעס הרב שאני מרגישה כלפי עצמי על משהו שגיליתי לפי מספר דקות.

טוב, אז בואו נתחיל מהדבר הטוב.... 'לינקין פארק' בארץ!!!!!!

והנה סוף כל סוף יוצאת אנוכי, הגמלונית והפחדנית מהכונכייה שלה ובליווי צמוד של אחיה הצעיר מעיזה ללכת להופעה חייה עמוסה באנשים (דבר שלא טוב כל כך לפוביה שלי) לקפץ פה ושם ופשוט מרשה לעצמה להנות קצת.

אז, למען אמת מחוסר תקציב אשראי וסיבות אחרות לא קנינו כרטיסים באטנרט או דרך הטלפון כמו כולם, אלה החלטנו לנסוע ברכבת עד למקום ההופעה ולהתפלל שלא אזלו הכרטיסים בקופה. הגענו דיי מוקדם האנשים עדיין הצמקמו על הדשא ולמרבה המזל שחייך אלי היום (לשם שינוי) הצלחנו למצוא זוג כרטיסים, טוב זולים לא הייתי קוראת להם אבל זה היה ברגע האחרון ובהחלט היה לנו מזל.

נכנסו פנימה בוחנים סביב, לא יודעת מה בקשר לאחי היקר (שאגב, זה שמכר לו את הכרטיסים היה בטוח שאנחנו זוג או משהו חחח) אבל אני התחלתי ממש להלחץ מכל העניין. בסופו של דבר, ההופעה עצמה הייתה דיי נחמדה. בהתחלה הייתה שם איזו להקת חימום חביבה + עוד זמן אורח שנגנו ושרו בסנגון רוק ישראלי או משהו כזה. אבל אם כל הכבוד ,לא לרמה כדי להיות מופע החימום של 'לינקין פארק'.

ואז אחרי חצי שעה בערך של ציפייה מתוחה וכמעט ארבעה פעמים שמישהו עולה על הבמה כדי להסביר על המופע, ולהזכיר בפעם המי יודע כמה.

 עד כמה הם שמחים ש'לינקין פארק' מופיעה פה בארץ ועוד כמה כללי התנהגות נאותים לסיום.

והנה התחיל המופע עצמו, אלפי אנשים רוקדים צורחים ומרמים ידיים לאוויר, ורק אני נותנת מבטים אבודים באחי הצעיר.

כנראה שאת השירים ששרו בהתחלה ללא ממש הכרתי (מן הסתם שירים מהאלבום החדש.) ועד שהאמנתי שמהערב הזה לא יצא כלום הנה התחילו להשמיע את השירים האהובים עלי (ואלו שלשם שיוני, הכרתי הייטב) ואני בעלת הפחד מאנשים ובמיוחד בקהל גדול כמו זה התחלתי לצרוח לקפוץ ולשיר.

 אבל, לכל דבר טוב יש סוף ולאחר שלוש שעות עמידה (מינוס, פלוס ) התחלנו מנסים להשתחל בין ההמון ולמצוא את דרכנו לתחנת הרכבת (כן, ככה זה בדיוק כשאין לאף אחד בבית רשיון נהיגה). טוב לפחות אחי הצליח להשיג חולצה מודפסת עם שם האלבום החדש של'לינקין' ושמות השירים מאחורה (פוסטרים לא מצאנו וסביר גם להניח שהיה קשה למצוא בהתחשב בהמהולה), בשביל אחותי שהייתה קטנה מידי כדי להצטרף אבל עדיין נהגה לשמוע את השירים האלו בכל הזדמנות (למרות שאין לה מושג ירוק מה המשמעות, היא אוהבת את המוזיקה).

כשהגנענו התחנה הייתה עמוסה עד אפס מקום ובקושי הצלחנו לקנות כרטיסים לרכבת האחרונה.

 ואם זה לא היה מספיק גרוע הרציף היה עמוס לגמרי... מסתבר שמחצית מהמבקרים בהופעה, אם לא כולם היו חייבים להגיע לת"א ברכבת (גם אלו שיש להם רכב, זה עוזר להפחית בעליות של הדלק וגם מציל מלהתקע בפקקים) ומסתבר שלוכלם היה כיוון אחד,צפון שזה למרבה הפלא.. היה הכיון שלנו כך שמצאתי את עצמי נחפת הצידה ומרפקים מכים בי בבטן ובראש אפשר לחשוב שהאנשים האלו הם חבורה של אוכלי בשר שמצאו חתיכה נהדרת לנגוס בה או שלא ראו רכבת מימיהם.

בקיצור.. שמחים, עייפים, ועם גב ורגליים כואבים. חזרנו אחי הצעיר ואני הביתה שמחים שהיה וטוב שנגמר.

אז, איך אסכם את הפעם הראשונה שלי בהופעה חייה ובכלל בכנס,טקס,ארוע כלשהו (לא כולל ארועים משפחתיים) זה יותר מחמש שנים?

במשפט אחד... טרטור רציני.

אבל שווה כל רגע !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ולסיום, משהו פחות אופטמי והסיבה שבגללה כינתי את עצמי '  Fucking bitch' בכותרת של הפוסט.

אמא שלי, שתיהיה בריאה עד 120 שנה ויותר, נאלצה להתמודד עם הרבה מאוד דברים במהלך חמש השנים האחרונות.

מותו הפתאומי של אבי, עליו השלום . מחלת הסרטן שתודה לאל היא החלימה ממנה לגמרי.

גידול חמש ילדים ,חובות עד מחר ובנוסף לכל בת עם תסביך נחיתות ופחד מאנשים.

לא רק ש'הבעיה' שלי גרמה לי לסכסוכים עם אימי ואחי גם כרגע אני לא עובדת בגלל אותה בעיה.

ואם זה לא מספיק גרוע היום, בדיוק שחזרתי מההופעה ובטעות הבטתי בחשבון הטלפון שהגיע החודש, 2000 שח" היו רק של... נחשו...

נכון, אני הבאתי לאמא 2000 ש" ח טלפון על שטויות שלא שוות בכלל שאכתוב אותם ואני מרגישה כל כך רע בגלל זה.

זאת גם אחת הסיבות שבגללה השעה  3:06 לפנות בוקר ואני עדיין לא ישנה.

ואני לא הולכת לתת שום תרוץ בנושא כל מה שאוכל לעשות עכשיו הוא להתנצל והתחיל למצוא עבודה החל ממחר ולמרות הקשיים.

* אז, אני רוצה לנצל את הפוסט הזה כדי להתנצל בפני אימי, הגיבורה!!!!  שבעלדייה אני באמת לא יודעת מה הייתה עושה היום.

אמא היקרה, אניתנצלת מכל הלב והלוואי שיום אחד תוכלי לסלוח לי על כל הרע שעיתי לך, כן אני ידלה לא קלה אבל גם הילדות שלי לא הייתה כזאת.

ולמרות כל אני יודעת הייטב שזאת אשמתי. בבקשה תסלי לי , את והאחים שלי זה כל מה שנותר לי בחיים ולא הייתי רוצה לאבד אתכם בגלל טעות מטופשת.

מצטערת מעומק ליבי !!!!

אני אוהבת אותך מאוד .

טוב  זהו בנתיים ,  עוד פרטים על ההופעה הערב (יותר נכון אתמול, כבר אחרי חצות) תמונות וסרטונים (שצלמו בחובבניות יש לציין יגיעו בפוסט הבא).

אם בא לכם הצצה קטנה במה שהלך שם, תלחצו פה!!!

ולכל המודאגים בינכם לא אני לא הפסקתי את הפאן פקשן החדש של 'שבעת הסמוראים 'פשוט הייתי חייבת לעשות פוסט פריקה ואני מאמינה שעד סוף השבוע העלה שני פרקים חדשים.

טוב, נראה לי שזה מספיק התרגשות ליום אחד!!! 

  שלכם...