שלום לכולם, למען האמת אין לי כל כך חשק לכתוב פה אבל הייתי חייבת לעדכן קצת כדי להראות סימני חיים.

אז, ככה, אנחנו עדיין קצת המומים מכל העניין של השרפה בכרמל ומהטרגדיה המשפחתית הגדולה בעקבות מותו של אלעד ז"ל.

אני כל כך שמחה שהסיוט של כל כך הרבה משפחות הסתיים. למרות שלרבה הצער עבור מספר משפחות הסיוט רק החל, חיים בלי האהובים שלהם שנרפו למוות.

קשה מאוד להמשיך הלאה, לאלו שהיו מעורבים. אבל אני בטוחה שהקושי יעבור באיזהשהו שלב, מובן שאת האוהבים שנעלמו לא נוכל לשכוח לעולם אבל לפחות הכאב יקטן. ככה קרה גם שאבי היקר, נפטר לפני בערך חמש שנים והנה למרות הכאב אנחנו ממשכים הלאה.

 מובן שהוא תמיד שם, חלק מאיתנו. אבל החיים ממשיכים!!!!

רק אלוהים יודע מה הוא עושה ולמה דווקא, נראה שהוא תמיד לוקח רק את האנשים הטובים ביותר.  

טוב  זהו בנתיים  

  שלכם...