היי לכולם, אחרי כל כך הרבה זמן של המתנה הנה עלה לו פרק חדש.
לפני שנתחיל אני רוצה להודות ל DrEllert שטרח ועזר לי בשכתוב הפרק. אז המון תודות 
ועכשיו.....
תקציר העלילה עד כה:
קִירָארָה, כוהנת המים הצעירה של כפר קָאנָה, יוצאת יחד עם אחותה הקטנה קוֹמָאצִ'י
ואיכר בשם רִיקִיצִ'י לשכור אנשים שיגנו על כפרם מהנוֹבּוּסרִי,
שודדי מכונה מאיימים ששורפים את יבוליהם וחוטפים את נשותיהם. שִימָאדָה קָאמְבֶּיי
- סמוראי מזדקן - מסכים להיחלץ לעזרתם, ויחדיו הם מגייסים עוד שישה סמוראים
נוספים:
שִיצִ'ירוֹגִ'י - מכר ותיק של קאמביי אשר איבד את ידו והחליף אותה ביד ממתכת. שיצ'ירוג'י
החליט לפרוש מלחימה וחי בבית בושת יחד עם חברתו המדאם עד שקאמביי שכנע אותו להצטרף
אליו שוב.
גוֹרוֹבֶּיי - סמוראי כהה עור ובעל נשמה ליצנית שהופיע ברחובות בתור להטוטן כדי
להרוויח את לחמו. קָצ'וּשִירוֹ - עלם
צעיר וקופצני אשר חלומו הגדול הוא להיות סמוראי ומתעקש להצטרף אל קאמביי אשר לוקח
אותו תחת חסותו.
קִיקוּצִ'יוֹ - סמוראי עשוי מכונה אבל בעל נשמה של ילד בן חמש, נלהב וחמום מוח
שרואה בעצמו הסמוראי הטוב ביותר בעולם.
קִיוּזוֹ - לשעבר שומר הראש של אדון פאודלי יחד עם היוגו. קיוזו הוא סמוראי קר
ואדיש אשר מחליט לנטוש את אדוניו ומצטרף לסמוראים האחרים בהגנה על כפר קאנה כדי
שכאשר משימתם תושלם יוכל לסיים את הקרב עם קאמביי ולחסל אותו.
והייָאצִ'י – מכונאי מוכשר ומכור לאורז. הייאצ'י ששרת בעברו כחייל והיה עד
לבגידה ממקור ראשון. מתעב בוגדים ולעולם לא יוכל לסלוח לאחד.
בהגיעם לכפר, קירארה מגלה כי היא מתחילה להימשך אל קִיוּזוֹ, ולמרות
ניסיונותיה היא מתקשה להפסיק לחשוב עליו, אם כי מצדו, לא נראה שהוא מעוניין בה
חזרה. סבתהּ של קירארה מוטרדת ממצבה של נכדתה. היא מנחשת שהנערה התאהבה באחד
הסמוראים, ופונה אל קאמביי כדי שיסייע לה לטפל בבעיה.
עד מהרה הכפר מותקף בשנית ע"י הנוֹבּוּסֶרִי. קירארה וחברתה -
שהיו עסוקות בלפנות את התושבים למקדש – נתפסות בקו האש במהלך מאבקם של הסמוראים.
באופן מפתיע, קיוזו מגן בגופו על קירארה כאשר אחד השודדים יורה לעברה, מה שהרע את
מצבו. בעוד קיוזו נלחם על חייו, קירארה מדמיינת אותו מחוץ לחלון חדרה מתחנן לעזרה.
כשהיא מגיעה אל ביתם של הסמוראים, קָצ'וּשִירוֹ - סמוראי צעיר
שמאוהב בה זה כבר זמן מה - אומר לכוהנת ההמומה כי קיוזו מת מפצעיו. אומללה וכואבת
קירארה הולכת אל הצוק בקצה הכפר במטרה לשים קץ לחייה, אך ניצלת בידי צל מסתורי,
שמתגלה במהרה כקיוזו.
במקדש הכוהנת, הסמוראים נחים לאחר הקרב כאשר לפתע מופיע במקדש גוֹרוֹבֶּיי,
כשהוא חבול ומזהיר כי קיוזו והוא הותקפו.
סבתה של קירארה דואגת לנכדתה שיצאה לטייל בכפר. הסמוראים ממהרים לחפש
את קיוזו וקירארה. בינתיים על הצוק, קירארה המאושרת לראות את קיוזו קופצת אל בן
זרועותיו מבלי לחשוב והשניים מתנשקים, אלא שאז מופיע היוגו, לשעבר חבר צוות של
קיוזו שיש לו חשבון לסגור איתו. קיוזו שולח את קירארה כדי שיוכל להילחם בחברו
לשעבר, אך בו בזמן היוגו שולח את אנשיו ללכוד את קירארה. היוגו מציע לקיוזו עסקה: קיוזו
יסגיר את קאמביי ושאר הסמוראים, ובתמורה ייתן לו היוגו ללכת וישחרר את הנערה. קיוזו
מסרב, ומתכוון להילחם בו על אף שלא החלים לחלוטין. לפתע נשמעה ירייה, וקיוזו נופל
על הארץ. מסתבר שקצ'ושירו כרת ברית עם היוגו כדי לחסל את קיוזו באמונה שכך יזכה
בקירארה. הסמוראים האחרים מתערבים בקרב. קאמביי מנצח את היוגו ופוקד לכלוא את
קצ'ושירו עד שיחליט מה לעשות בו.
מספר ימים לאחר מכן. קיוזו מחלים מפצעיו תחת טיפולה המסור של קירארה,
אך נראה ששכח את הנשיקה ביניהם וחזר לנהוג בה כרגיל. קאמביי מכנס את הסמוראים
ומודיע להם כי בקרוב יעזבו את כפר קאנה במטרה להצטרף למלחמה הגדולה בבירה. קירארה,
שמתקשה להיפרד מאהובה, מחליטה להצטרף אליהם אך נדחית בידי קיוזו וקאמביי.
היא מטיילת ביער ופוגשת בקצ'ושירו שברח מהכליאה. הוא מנסה לנשק אותה, אך אז מגיע
קיוזו. קצ'ושירו - זועם על כך שקירארה נעמדה ביניהם - דוחף אותה בכוח ארצה. קירארה
ממהרת לעזוב בעוד קיוזו צופה בהם מהצד מבלי להגיד דבר.
חלפו כמה ימים. קירארה מוטרדת מהדברים שאמר לה קצ'ושירו, בעוד הוא
ממשיך להתגרות בקיוזו. קיוזו, שעד כה לא הראה סימנים כי הוא נמשך אל קירארה, מתחיל
להרהר ביחסיה עם קצ'ושירו ומקנא בקרבה שנרקמה ביניהם.
קאמביי מודיע שיעזבו בעוד יומיים, וקיוזו מאמין שזה לטובה. קצ'ושירו
פוגש את הסמוראי האפרורי ביער ומתגרה בו בטענה שקירארה והוא שכבו. גורוביי ושִיצִ'ירוֹגִ'י
שהיו לא רחוקים משם, התבוננו בדאגה פן איך יגיב קיוזו, אך זה רק מסלק משם את
קצ'ושירו.
קירארה חוזרת בלילה מבית חברתה סָנָאֶה ונתקלת בקיוזו, אשר
עדיין מהרהר בדברים שאמר לו קצ'ושירו. אי הבנה בינו ובין קירארה גורמת לו להאמין
כי הם באמת שכבו, והוא עוזב במהירות את המקום מבלי שהנערה האומללה תבין מה קרה לו.
קצ'ושירו זועם על קיוזו ועל קירארה שמאוהבת בו. קִיקוּצִ'יוֹ רואה אותו סובל. הוא מציע
לקצ'ושירו לצאת לדו קרב על ליבה של אהובתו, ללא ידיעתו במי מדובר או במי הוא שוקל
להילחם. בהצעת קיקוצ'יו, קצ'ושירו מזמין את קיוזו לדו קרב על הצוק עם שחר, אלא
שבניגוד לקרב חרבות רגיל הוא מציע להילחם באקדחים. קיוזו לועג לנער ששכח את הקוד
שלו ומסרב. הקרב מתחיל.
פרק י"ד
קירארה התהפכה במיטתה, לא מסוגלת להירדם.
כל-כך הרבה מחשבות, כל-כך הרבה דברים מטרידים קרו לאחרונה. בשקט-בשקט היא
קמה ממיטתה, והתגנבה אל מחוץ למקדש.
האוויר הקריר התקבל בברכה על פניה הלוהטות. היה עליה להרגיע את מוחה
מכל-כך הרבה מחשבות, ולכן החליטה לצאת להליכה קצרה. לפני שהבינה מדוע החלו רגליה
מוליכות אותה אל הצוק, היא פסעה לה בשלווה, נהנית מהאוויר הקריר, מיופים של השמיים
וציוצם היפה של הציפורים, כשלפתע פתאום רעש מבהיל נשמע באוויר.
ירייה.
קירארה, שהבחינה כי הרעש הגיע מן הצוק, פרצה בריצה מהירה מקווה שהייתה
זאת הזיה. כשהגיעה הנערה לבסוף אל הצוק עמד בפניה מחזה מבעית ואיום: שתי דמויות
מוכרות עד אימה עמדו קרובות זו לזו. האחרת
אוחזת חרב והשנייה אקדח. קירארה הבחינה כי חתך עמוק עבר בין ליבה של הדמות האוחזת
באקדח לבטנה, ואילו לדמות האוחזת בחרב היה חור גדול בחזה. שתי הדמויות היו כגוויות
ונפלו אחת אחרי השנייה בבום גדול אל האדמה בפנים קפואות וחסרות הבעה; פנים שהיו רק
למתים.
"קצ'ושירו... קיוזו..."
דמעות החלו זולגות מעיניה של הנערה בעודה מתקרבת אט-אט אל מה שנראה
כגופותיהן של שני הסמוראים. "לא!"
-
קירארה קמה בבהלה והתנשמה בכבדות. אגלי זיעה קרה כיסו את פניה. "אלוהים..."
נאנחה הנערה. למרבה מזלה היה זה רק סיוט, אבל הוא נראה כל כך אמיתי.
למרות שהיה זה רק חלום, תחושה רעה חלחלה בליבה של קירארה, תחושה
שלעיתים נדירות התגלתה כשגוייה.
היא החליטה לצאת לטיול.
בשקט-בשקט היא קמה ממיטתה, והתגנבה אל מחוץ למקדש. האוויר הקריר התקבל
בברכה
על פניה הלוהטות. היה עליה להרגיע את מוחה מכל כך הרבה מחשבות מחרידות.
"אחותי בואי מהר," נשמע קולה של קוֹמָאצִ'י.
קירארה הביטה הצידה, מבחינה
בדמותה של אחותה הקטנה רצה לכיוונה.
"קוֹמָאצִ'י?"
"מהר, מהר..." זירזה אותה אחותה, מושכת בידה.
"מה קרה?" התעניינה קירארה. אחותה אומנם הייתה ילדה דיי
קופצנית, אבל אף פעם לא נראתה לחוצה כמו באותו רגע.
"את חייבת לבוא איתי מהר..."
"אבל למה? לאן?"
"לצוק שבקצה הכפר! מהר! קָצ'וּ-סאן והאיש עם הפרצוף החמוץ עומדים
להרוג אחד את השני."
"על מה את מדברת? מי עומד להרוג את מי?" נבהלה קירארה.
"נו... קצ'ו-סאן והאיש המוזר והקשוח. זה שהציל אותך כמה פעמים."
"קצ'ושירו וקיוזו..." גופה של קירארה החל לרעוד. זה התחיל
להידמות יותר ויותר לחלומה.
"בואי מהר..." התעקשה קומאצ'י.
"כן, ברור..." קראה קירארה והחלה לרוץ בעקבות אחותה. "האדון
קאמביי יודע על זה?" שאלה הנערה תוך כדי ריצה.
"לולו הלכה להודיע לו. היא בטח כבר שם," השיבה לה קומאצ'י
מבלי לעצור.
קאמביי ושלושת הסמוראים הנותרים בדיוק יצאו מהבקתה בה התגוררו, והיו
בדרכם אל המחסן בו שמר קיקוצ'יו על קצ'ושירו. לפתע הבחין הייָאצִ'י בילדה קטנה בת עשר
רצה לכיוונם בצרחות וקריאות לעזרה. "הצילו! הצילו!" היא המשיכה לרוץ עד
שהבחינה בסמוראים. בלי משים לב, היא נתקלה באבן ונחתה על פניה.
"הכול בסדר ילדונת?" שמעה קול מדבר אליה. לולו הרימה את
פניה והבחינה בפנים בהירות וחביבות שחייכו אליה. היה זה הייאצ'י.
"זאת לא האחות של סנאה-סאן?" התערב גורוביי.
"כן," השיבה הילדה בעוד הייאצ'י עזר לה לקום על רגליה. "יש
לי הודעה לאדון קאמביי," אמרה לבסוף.
"ומה היא?" שאל שימאדה קאמביי בשלווה האופיינית לו.
"אמרו לי להודיע לך ששני סמוראים רבים על הגבעה."
"רבים על הגבעה?" התפלאו הארבעה.
"זה בטח קיקוצ'יו והשטויות שלו..." גיחך גורוביי.
"הוא בטח החליט להציק לקצ'ושירו..." הוסיף הייאצ'י.
"לא..." השיבה לולו במהירות. "זה נכון שקצ'ושירו-סאן
נמצא שם, אבל הוא לא נלחם בקיקוצ'יו-סאן אלא באיש אחר, אחד עם שיער בלונדיני ועיניים
חודרות."
"מה?" נדהם שִיצִ'ירוֹגִ'י.
"שיער בלונדיני..." מלמל הייאצ'י.
"עיניים חודרות..." נלחץ גורוביי.
"קיוזו..." קרא קאמביי כשהוא פונה אל הילדה. "תראי לנו
את הדרך בבקשה."
"זה נמצא בצוק בקצה הכפר," החלה לולו כשהיא מצביע על הכיוון.
"תודה," השיב קאמביי, מניח את ידו על ראשה של הילדה למשך
כמה דקות, ולאחר מכן פרצו כל הארבעה בריצה מהירה לכיוון הצוק.
"אני לא מבין איך הגענו למצב הזה," קרא הייאצ'י תוך כדי
ריצה.
"גם אני לא," השיב שיצ'ירוג'י.
"מה שחשוב עכשיו זה שנגיע בזמן," קרא גורוביי.
"ואם לא?" שאל הייאצ'י.
"אז... שאלוהים ירחם על קצ'ושירו," נשמע קולו של קאמביי.
-
"מה קרה, החלטת לוותר לי?" קרא קצ'ושירו למראה קיוזו שעמד
במקומו ולא אמר דבר.
"אתה יודע למה קירארה בחרה בי," החל הנער בטון עוקצני, "זה
כי אתה סתם עושה רוח, אבל לא מסוגל אפילו לסגור איתי חשבון."
"עושה רוח?" קיוזו נראה משועשע מדבריו. הוא הושיט את ידו אל
אחד הנדנים שעל גבו, ותוך לאחר פחות מכמה דקות עמד מול קצ'ושירו, חרבו צמודה לצווארו
של הנער.
"קדימה, למה אתה מחכה?" התגרה בו קצ'ושירו. אם הגיע זמנו
הוא לא רצה לחכות עוד.
אך למרבה ההפתעה הסמוראי הבלונדיני לקח כמה צעדים אחורה, מחזיר את
החרב לנדנה.
"לא..."
"מה?" התפלא קצ'ושירו. האם הוא מנסה ללעוג לו?
"אמרתי לא..." לחש קיוזו. הוא לא יכול היה לרמות את עצמו,
יודע שאם הוא יהרוג את הפרחח קירארה לעולם לא תוכל לסלוח לו על זה והוא יאבד אפילו
את הסיכוי הקטן ביותר שהיה לו להיות איתה. 'לעזאזל,' עלתה המחשב במוחו. 'למה לכל
הרוחות אתה מתעניין במה שיקרה או לא יקרה לילדה ההיא? מה-זה משנה אם היא החליטה
להתמסר לטמבל הזה? למה אני מתרגז משטויות? ובכלל, הפרחח הזה הוא לא לרמה שלך. למה
להתאמץ בגללו?'
כשהוא מחליט להשאיר את הדברים כמו שהם, החל קיוזו מפנה את גבו לנער
שהביט בו מופתע. "לאן אתה חושב שאתה הולך?"
"השטות הזאת נגמרה," החל קיוזו בעודו פונה לכיוון השביל. "אתה
לא מצדיק את זה שאלחם נגדך בכלל."
"מה?" הפעם קצ'ושירו ממש רתח מזעם, לא מאמין שקיוזו שוב
מתנשא מעליו.
"עמוד במקומך ותלחם בי!" הוא קרא, מכוון את האקדח אל גבו
החשוף של הסמוראי.
"אם אתה חושב שזה ישנה משהו, אתה מוזמן לירות בי, אבל אתה מבזבז לשנינו
את הזמן".
"על מה אתה מדבר? אמרנו שנגמור את היריבות בינינו היום!"
התפרץ הנער.
פניו של קיוזו היו קרות וחסרות הבעה כרגיל. כשהסתובב אל הנער עלה על
שפתיו חצי חיוך. נראה שהוא היה משועשע מהרעיון שקצ'ושירו ראה בו יריב. הוא מעולם
לא חשב על הנער כך, ואם בעבר הסתננה אל מוחו מחשבה מטורפת על חיסול הילד כדי להיות
עם קירארה, הרי שזה ממש מגוחך; למה שיהיה לו אכפת עם מי היא נפגשת ולמי היא מוסרת
את בתוליה?
עבורו, קירארה הייתה רק חלק מהכפר שעליו נשכר להגן ולא יותר מזה. מלבד
זאת, בקרוב הם יעזבו והוא לא יראה אותה
יותר.
"אתה באמת חושב שיש לנו משהו לסגור," הייתה התשובה. "מדוע
שאני ארצה להילחם בך על משהו?" המשיך קיוזו, "הרי אתה הוא זה שיפסיד, לי".
קצ'ושירו הביט בסמוראי שמולו מלא גועל ותיעוב. 'הוא רק שם אותי לצחוק.
איך יכול להיות שקירארה התאהבה במנוול הזה?' חשב לעצמו.
"קיוזו...." קול מתקתק אך מודאג שבר את השתיקה המעיקה
שנוצרה בין שני הגברים.
'היא...' חשב קיוזו בליבו, נלחם בכל כוחו ברצון העז שבער בו להסתובב
ולהביט בפניה.
"קירארה!" קרא קצ'ושירו למראה הנערה הממהרת לעברם. אבל היא כלל
לא חשבה עליו. האדם היחידי שעניין אותה הוא קיוזו... קצ'ושירו הרגיש את הכעס בוער
בגופו.
'אמרתי לך, לא לדחוף אותו מהצוק הייתה טעות גדולה,' נשמע שוב הקול בתוך ראשו של הנער. 'עכשיו תצטרך
לראות את כל הקטע המתוק והדביק הזה, והכול בגלל שאתה טיפש.'
'על מה אתה מדבר?' חשב קצ'ושירו.
'אתה חושב שהוא לא ינצל את הרגע הזה כדי לנפנף לך בפרצוף שהיא בחרה בו?
איזה חיבוק או ליטוף ואולי גם נשיקה לוהטת, כזאת בסגנון האחרונה שהוא נתן לה?'
'לא.. אני לא ארשה את זה.'
'אז תחסל אותו.'
'אבל איך? הוא בלתי ניתן לפגיעה!' התרתח קצ'ושירו.
'לא נכון...' השיב הקול בהתגרות. 'לסמוראי המתנשא הזה יש נקודת תורפה
אחת...'
'איזו...' התפלא קצ'ושירו. הוא דיי הופתע מהמחשבה שגם לאחד כמו קיוזו
הייתה נקודת תורפה, קטנה ככל שתהייה.
'אותה אחת שיש לך...' הייתה התשובה.
'אתה לא מתכוון...' היסס הנער.
'בדיוק...'
'לא... אני לא אעשה את זה...' התפרץ קצ'ושירו.
'אז, תיתן לו לנצח אותך?... שוב?' השיב הקול בצחוק מלגלג.
'לא...אף פעם,' התעקש הנער ירוק השיער.
'אז.. תעשה את זה...'
'אבל, מה אם אפספס?'
'אתה לא תפספס, הוא לא ייתן לך לפספס,' התעקש הקול.
קצ'ושירו עצם את עינו ובלע את רוקו. המהלך הבא היה קשה עבורו אבל זאת
הייתה ההזדמנות האחרונה שלו להיפטר מקיוזו. 'בבקשה שזה יעבוד,' הוא התחנן, פוקח את
עיניו והפנה את היד האוחזת באקדח ימינה אל דמותה של הנערה הממהרת לכיוונם. "בבקשה
תסלחי לי עלמתי," הוא לחש בעודו לוחץ על ההדק שלוש פעמים.
כמו שציפה הקול בתוך ראשו של הנער: קיוזו, שהבחין במעשה הנוראי שעשה
קצ'ושירו, רץ במהירות לעברה של הנערה, שולף את שתי חרבותיו מנדנן.
בדרך נס הצליח קיוזו לחתוך את שני הכדורים הראשונים כחמאה בעזרת
חרבותיו, אך למרבה ההפתעה הכדור השלישי עבר אותו. הוא התקרב אל הנערה המבוהלת שעמדה
מטרים ספורים ממנו. במאמץ אדיר קפץ קיוזו אל מול הנערה כשהוא תוקע את חרבו הימנית
באדמה ומנתר על האוויר כך שרגליו אשר התנתקו מהקרקע הונפו לצדדים. קיוזו הניף את
החרב הפנויה בסיבוב חד סביב מה שעבר ממש
צמוד לצווארה של קירארה אשר נפלה על האדמה בבהלה.
במזל הצליח הסמוראי הבלונדיני לחתוך גם את הכדור השלישי. הוא חזר
לעמוד על רגליו, מחזיר את חרבותיו למקומן, וניגש אל הנערה המבוהלת אשר ישבה על
האדמה לא רחוק ממנו, מחבקת את קומאצ'י שהייתה גם היא מבוהלת מכל מה שקרה. "הכל
בסדר," היא הרגיעה אותה, מבחינה בקיוזו המתקרב. "תודה לך," לחשה
קירארה, אם כי עדיין לא הבינה מה באמת קרה סביבה. אבל דבר אחד היה בטוח: קיוזו
הציל את חייה... שוב.
"נפצעת?" שאל קיוזו בקולו הרגיל.
"לא. תודות לך..." השיבה קירארה, מכריחה את עצמה לחייך כשהיא
מבחינה בידו המושטת לעברה.
"תודה," קירארה הרגישה את לחייה מאדימות שעה שהזיזה בעדינות
את קומאצ'י ואחזה בידו.
קירארה התרוממה מן האדמה כשלפתע נשמעה ירייה נוספת. הנערה הבחינה
בכדור שעבר ישר ליד ראשה, ולאחר מכן בזרועו המדממת של קיוזו. "אלוהים הזרוע
שלך..." היא קראה.
"זה שום דבר," מיהר קיוזו להרגיע אותה. מסתבר שקצ'ושירו
ניצל את הרגע שבו קיוזו ניגש לעזור לה לקום והחליט לתקוף אותו. אך מסיבה כל שהיא,
הוא פספס ופגע בקושי בזרועו של הסמוראי.
קירארה הביטה מעבר לכתפו של קיוזו והבחינה כי האקדח שירה בה ובקיוזו
היה זרוק על האדמה, ולא רחוק ממנו שכב קצ'ושירו, שנדחף אחורה ע"י אחד
הסמוראים אשר הגיעו גם הם למקום, מניחה את ידה על פיה בתדהמה.
"אתה..." נדהם גם קצ'ושירו למראה האדם שעמד מולו.
ההמשך יבוא.....
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
