פאק אני שומעת  עכשיו את Never Too Late וזה מעלה כל כך הרבה זכרונות

כמה פעמים שמעתי את השיר הזה שהיתי בדיכאון שהיתי

שמחה שאהבתי שנדחתי שנזרקתי שנחתכתי

שביליתי עם חברים ועכשיו הרוב נעלם הדיכאונות עזבו

החברים ממש פה (לא שיש לי ממש תלונות הם ממש נהדרים)

אני כבר לא נזרקת אני כבר לא נדחת

אבל האהבה רק גברה לה

וכל הדברים הנחשקים רק מתרחקים ממני ובורחים

ואני לא יכולה ואני כל כך רוצה אותם . ,

שם אני חשה שגם אחרים חשים את הכאב הזה יחד איתי

ואני איתם ואנחנו יחד

רק שיהיה לי את השקט שלי

בפנים כי אני לא יכולה אני אוכלת את עצמי

מבפנים טעויות שעשיתי דברים שפחדתי לעשות

ודווקא עכשיו בתקופה הכי טובה של החיים שלי

מה רע לי חברות מדהימות ידידים טובים וסבבה

לי אם זה , בית תומך

הצלחה מסגרת ואני חשה שיותר חושקים בי

הרגשה שאני לא רגילה לחוש ביום יום

אבל כנראה אני תמיד יהיה

האדם שאני ליפעמים דיכאונית בלי סיבה ומופרעת ומשוגעת(קצת הרבה)

ואתם יכולים לכתוב לי בתגובות יא פריקית

לך תחתוך אבל לי נמאס מזה

תיהיה פשוט אתה ולא לנסות להיות מישהוא אחר !

כי אם מישהוא יתאהב בכם כניראה שהוא היתאהב

בילדה שהיא שונה ממה שהיא...

ואם יש לך בעיות אם ילד או לילדה שהוא ערס , אימו , פריק

או היא פאקצה,פרחה,פריקית,אימו

על תגידו להם כלוםם לכו לחבר'ה שלכם ודי !

*bay* ולילה טוב 3>