טוב אז ככה ..
הפוסט שלנו היום היה קצת שונה
הוא היה מוקדש רק לילדה הכי מהממת בעולם
מיכלי:
טוב אז עכשיו אני רוצה לפנות למיכלי:
מיכל תישמעי קראתי בבלוג שלך אני לא יודעת אם את מרשה לי
אבל לא אכפת לי
אני רואה מה שעובר עלייך
כמה שכואב לך וכמה שקשה לך
וליפעמיים אני חושבת שאת לוקחת יותר מידי על עצמך
ואת מעריצה ילדה שלפי דעתי זה קצת פטתי
ואוליי גם קצת היתרחקנו
ואנחנו כבר לא מדברות עד 6 לפחות בוקר בטלפון
עד שניגמר לטלפון הסוללה והוא מנתק לנו באמצע
המעצבן הזה ! @##@%#$
אבל את יודעת מה?
לא ממש אכפת לי
נכון אוליי היתרחקנו אבל תמיד נישאר לי הזיכרונות שלנו
השיחות שלנו הצחוקים שלנו
הסיפורים שלנו
הדמעות שלנו
אוליי ליפעמיים חשבתי שאת קצת דרמתית מידי
ואני עדיין חושבת אבל אין מה לעשות אין אפשר לשנות אותך
את מיכלי שלי ואני גם לא רוצה שתישתני לי
כי אני אוהבת אותך בדיוק כמו שאת
רגישה שקטה ומתוקההה
אז הייתי רוצה שתדעי
שכל דבר
כשרע לך
קשה לך
ואת לא חושבת שאת מסוגלת להמשיך
אני רוצה לבקש מימך דבר אחד
פשוט דברי איתי
כי אני לא עושה את זה מרחמים
אני עושה את זה כי את הבן אדם הכי חשוב לי
[אחריי לירז חיחי]
ולא הייתי רוצה לאבד אותך ביגלל בעיות
שתמיד לכל בעיה יש פיתרון