::Storytelling::

היום הינו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, פוסט זה מוקדש אך ורק להם.

לחיילינו, אשר הגנו עלינו מאז 1860 ועד היום...

אשר מתו בשביל שהמדינה תוקם, בשביל שאנו נחייה.

אשר שילמו בחייהם למען הארץ הקדושה,

אשר נתנו נפשם במלחמה.

רבים לא שבו,

אך הם איתנו נשארים,

בזכרונות, בלבבות, בתמונות, ובספרים.

על רבים נשפכו דמעות, 

מאלה שכאב חד פלח את לבם...

ובהשמע הצפירה, הוא חוזר וממלא את הזכרונות,

כפי שהדמעות ממלאות את עינינו,

כפי שהשמחה תשוב זמן קצר לאחר מכן,

ביום העצמאות.

והאם הילדים יודעים, בזכות מי היום הזה קיים? ובזכות מי המדינה הזאת קיימת?

והאם הם נותנים דעתם על כך? הרי אילו ילדים.

ובשביל כל אלה שזוכרים בכל ליבם, ולא ישכחו,

תחזור ותמלא הצפירה את נפשם,

ושוב החור העמוק בלב, שדבר לא ימלאו כקודם...

יהיה זכרם ברוך.