החיים מעבר לכל דימיון

התגעגעתי למקום הזה שאני יכולה לשפוך לפניו את כל מה שאני מרגישה.

 חצי שנה כתבתי פה בידיעה שאף אחד לא מכיר את הבלוג ופתאום מפילים עלי את העובדה שגילו את הבלוג וקראו את כל הפוסטים בו.

וגם הפוסט האחרון היה ממש ממש אישי באמת שאני כל הזמן משתגעת מהמחשבה שפאק איך הם גילו את הבלוג

ופאק איזה נזק זה עשה לי ופאק אנשים הבינו דברים שהם לא נכונים בכלל .

טוב .

אז חזרתי כי אהבתי את המקום הזה ולמרות שכבר כל מיני מכירים את הבלוג אני ימשיך לכתב בו .

כמובן לא דברים אישים כמו אז אבל עדין.....

אני שונאת שאתה מעלה רעיון שאני מחכה לו כבר שנה.

אני שאלתי אותך אם אתה רציני ואמרת כן ,

אמרתי לך שאם אחר כך אתה מפוצץ את הכל אחרי שאני מפתחת ציפוית אני אשנא אותך אמרת אוקי.

ופתאום היום הפלת עלי את זה פשוט פוצצת את כל הציפיות את הכל.

נמאס לי מזה פשוט נמאס לי זה גורם לי להבין כמה שאסור לסמוך על אנשים.

אחר כך שואלים......וטוענים.....

הפלת את זה עד שסוף סוף השתקמתי מעניין של התפקיד למה עשית את זה למה ?

זה החופש הגדול הכי נוראי שהיה לי.

צריכה לקרוא ספר לספרות,לעשות עבודה במתמטיקה,לסדר את הארון,ולראות מה אני עושה עם כל החיים.

פתאום מוזר לכתוב פה ולחשוש על כל אות שנכתבת פה,

שדברים אל יצאו מהקשרם.

למרות הכל אני לא רוצה להחליף בלוג בבלוג הזה רשומים יותר מדי דברים שחשובים לי אומנם בטיוטה.

בבלוג הזה השתנתי כל כך הבלוג ליווה אותי תקופה ארוכה ומשמעותית.