לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דיבורים כמו חול ואין מה לאכול


הכל וירטואלי והכל מורכב משקרים ריבים והצגות.לפחות כך זה אצלי..

Avatarכינוי:  חד כיווני

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קולה.


 

יושבת עם כמה חברות ביום רביעי בערב וצופות בטקס שמשודר מהר הרצל.

הטקס מתחיל,והנה טל נזכרת במשהו,קמה והולכת לכיוון המטבח.

חוזרת עם בקבוק קולה וכמה חטיפים שביניהם היה גם ביסלי ומניחה הכל על השולחן.

אני מסתכלת על מה שהיא מניחה,רואה את הקולה ונזכרת בו.

נזכרת במסע השיכנועים שלו לשלוח לו ארגז קולה לצפון.

נזכרת בהתמכרות שלו לקולה שכולנו ניסינו לשכנע אותו להיגמל אך בלי הצלחה.

נזכרת בויכוחים שלנו,מה יותר טעים קולה או דיאט קולה.

נזכרת כמה הוא צחק על ההתמכרות שלי לביסלי.

נזכרת במשא ומתן שתמיד ניסינו להגיע אליו.

נזכרת כמה שאהבתי אותו ותמיד אוהב.

 

ישבתי ובהיתי בבקבוק שהולך ומתרוקן בדיוק כמו הקשר שלנו שהסתיים לפני שבועיים ונעלם לאט לאט..

 

והיום לאחר העבודה הייתי צריכה להיזכר קצת בטקסטים מעורפלים שקיימים בראשי,הדלקתי את המחשב ועברתי על כל הקבצים-השיחות שלנו,על התמונות,על המיילים.

 

כמה טוב להיזכר בדברים טובים שנעלמים עם הזמן בעזרת כל מיני חפצים.


 תודה רבה לדוור ללא מכתבים שקראתי אצלו את הפוסט על הניקיון והתאהבתי.

והיום כשקראתי את הפוסט שלו שוב הרגשתי שאני חייבת לספר במה נזכרתי כשראיתי את הקולה הזאת.

 

סופ"ש נעים לכולם וספרו איך עבר יום העצמאות.

 

נכתב על ידי חד כיווני , 9/5/2008 19:40   בקטגוריות אישי, אני, געגועים, געגוע. למשהו טוב., פרידה וגעגועים, רגשות, שחרור קיטור, אהבה ויחסים  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חד כיווני ב-15/5/2008 18:06
 



עצב,שמחה,געגוע,שקט-המשך של הפוסט הקודם.


 

אתמול הרגשתי שאני לא יכולה יותר, הגעגוע שבר אותי התחלתי לבכות עם הפסקות כל 5 דקות.

מאיפה הגיע כל הריגשי הזה??ממתי אני אחת שבוכה?

נפרדנו שעתיים עם דמעות ואחרי שהכל נגמר עוד פעם לבכות?למה זה טוב?אומנם זה באמת טוב לשחרר את העצב ולבכות אבל לא כל כמה דקות.נסחפתי..

שלחתי לו מייל וחיכיתי כמה זמן שצריך ובינתיים בכיתי והגעגוע הרג אותי מבפנים,נהייתי כל כך חלשה.

ידעתי שכשניפרד כבר לא יהיה מי שיבין אותי כמו שהוא הבין אפילו לא אמא,לא החברה הכי טובה ואפילו לא הידיד הגיי ולמרות שנשארנו בקשר, די קשה לשפוך את הלב למייל.

 

פתחתי היום את המייל, 3 מיילים חדשים. אחד מהם ממנו מיד זיהיתי לפי הכותרת-"הכל פלוס" והתרגשתי שהוא החזיר לי תשובה כל כך מהר. ואצלו לא ממש הכל פלוס, כנראה אני לא לבד והוא גם מתגעגע אבל אצלו הדמעות רק עומדות ולא זולגות.

"בולי אוהב ומתגעגע מאוד,ואפילו אם תבואי אליי עוד 20 שנה ותגידי לי שאת בולי אני אזכור אותך,אני לא מסוגל לשכוח אותך".

 

שיר ששלחו לי והוא די מתאים למצב:

 

שקט כמו מילים חסרות טעם תדבר אלי כמו פעם. רטט והפחד לאבד חבר תאהב אותי בלי לדבר. ויש לפעמים שנדמה שבא הסוף משהו מפר את הקירבה אתה אומר "הכל זמני, הכל יחלוף" מה שנשאר זו רק האהבה.

יהיה טוב ועם הזמן הכל יעבור אני מקווה.

אגב,התמונה בכותרת צולמה על ידי. כמה רוגע התמונה משדרת..

 

לילה טוב

 

נכתב על ידי חד כיווני , 21/4/2008 22:09   בקטגוריות אישי, אני, געגוע. למשהו טוב., געגועים, דמעות, וידויים, פרידה וגעגועים, עצב, פרידות, רגשות, שקט  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחד כיווני אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חד כיווני ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)