יושבת עם כמה חברות ביום רביעי בערב וצופות בטקס שמשודר מהר הרצל.
הטקס מתחיל,והנה טל נזכרת במשהו,קמה והולכת לכיוון המטבח.
חוזרת עם בקבוק קולה וכמה חטיפים שביניהם היה גם ביסלי ומניחה הכל על השולחן.
אני מסתכלת על מה שהיא מניחה,רואה את הקולה ונזכרת בו.
נזכרת במסע השיכנועים שלו לשלוח לו ארגז קולה לצפון.
נזכרת בהתמכרות שלו לקולה שכולנו ניסינו לשכנע אותו להיגמל אך בלי הצלחה.
נזכרת בויכוחים שלנו,מה יותר טעים קולה או דיאט קולה.
נזכרת כמה הוא צחק על ההתמכרות שלי לביסלי.
נזכרת במשא ומתן שתמיד ניסינו להגיע אליו.
נזכרת כמה שאהבתי אותו ותמיד אוהב.
ישבתי ובהיתי בבקבוק שהולך ומתרוקן בדיוק כמו הקשר שלנו שהסתיים לפני שבועיים ונעלם לאט לאט..
והיום לאחר העבודה הייתי צריכה להיזכר קצת בטקסטים מעורפלים שקיימים בראשי,הדלקתי את המחשב ועברתי על כל הקבצים-השיחות שלנו,על התמונות,על המיילים.
כמה טוב להיזכר בדברים טובים שנעלמים עם הזמן בעזרת כל מיני חפצים.
תודה רבה לדוור ללא מכתבים שקראתי אצלו את הפוסט על הניקיון והתאהבתי.
והיום כשקראתי את הפוסט שלו שוב הרגשתי שאני חייבת לספר במה נזכרתי כשראיתי את הקולה הזאת.
סופ"ש נעים לכולם וספרו איך עבר יום העצמאות.