"את לא אמורה להיות פה בכלל" נאמר לי השבוע.

"לא נולדת להיות קצינה..יש כאלה שנולדו לכך,כל המשפחה שלהם מורכבת מתתי אלופים"

במה אני שונה?מה יש להם שאין לי?

"כסף,קשרים,רצון להתבלט"

מה לגבי חזון?מה לגבי מטרה ורצון לשרת את צה"ל עד חירוף נפש כפי שנאמר?

איזה מין חזון?החזון לחשל ולעצב מוחות צעירים,מוחות צעירים שיום אחד בהרבה תקווה שהיו קצינים בעצמם.

כן זוהי המטרה שלי,לחזור לבה"ד1 במטרה להניל משהו ממני במוחם הרפה של אלו שהולכים לפקד על חיילים אנושיים לחלוטין!

אני עוברת את כל מה שאני עוברת,ואז מחכה שנה כדי לעבור תפקיד לבה"ד1.

אך הדברים שאני עוברת בדרך,מביאים אותי למצב של פיקפוק בכל מה שהאמנתי בו עד עכשיו,גורמים לי לרצות לברוח רחוק רחוק מהמערכת הגדולה אימצה אותי בזרועות פתוחות,ונתנה לי משמעות לחיים.

בדיוק כמו ילדה מוכה,אני מקבלת את סטירת הלחי שלי בכל יום שעה ודקה שאני נמצאת בהשלמה.

אני לא אוכלת,לא ישנה,עובדת עד השעות הקטנות של הלילה,ישנה 4 שעות במקרה הכי טוב,וגם בשביל זה אני צריכה להזניח את העבודה.

אני מתמודדת עם אנשים,מתמודדת עם עבודה קשה,הורגת את עצמי ואת הבריאות שלי וכל מה שאני מקבלת זאת סטירת לחי כואבת ומרה.

נמאס לי לבכות לבד,נמא לי להסתיר את הדמעות שלי מאנשים מפני חשש שיגלו שאני חלשה,נמאס לי להעמיד פנים שיש לי מוטיבציה,שיש בי כח רצון עילי כל שהו  כמו שכולם חושבים.

אפילו כשאני בבית,רע לי,כבר היה עדיף לסגור שבת.

כל מי ששומע על הרצון הזה שלי חוטף חום מתוך חוסר הבנה ובלבול.

אבל למה לי לחזור הביתה?בישביל מה?

בשביל האוכל של אמא?בשביל האוכל של אמא שלא הגיע אל פי כבר כמה חודשים?

בשביל לעשות כביסה?כביסה מלוכלכת שעדיין מחכה לאמא שלי כבר כמה חודשים גם כן?

בשביל החברים?אילו חברים?

בשביל לנוח?אני יכולה לישון טוב גם בבסיס.

אז בשביל מה לי לחזור הביתה בדיוק?

אני אקח את זה לתשומת ליבי עוד שבועיים.

כל מה שמחזיק אותי בהשלמה היא כמו שאריק ברמן אמר  היא "הגשמה עצמית"

הבצא הפך להיות החיים שלי,מקום שבו לא הקרע שלי משנה אלא היכולות שלי,מקום שבו אם אתה טוב אתה מקבל טוב ואם אתה רע אתה נענש.

בניגוד למה שאני רגילה,אם אתה טוב אתה נשאר לבד אם אתה רע אתה עדיין נשאר לבד ובוכה.

המערכת נתנה לי משהו לקום בשבילו בבוקר,להוציא את הכעס שלי בפקלי"ם על בטן ריקה בבוקר וסיבה ללכת לישון בסוף יום ארוך וממצא שבמהלכו למדתי אהוב את עצמי עוד קצת.

אז לאן יש לי לחזור אחרי שנתיים?!

בתור נגדת אני לא אשאר,כי אני רוצה ללמד חיילים בדיוק מה שאני למדתי,וקצונה זאת הדרך היחידה שלי לעשות את זה.

בבקשה תן לי את הכח להמשיך בהשלמה,לסיים אותה בהצלחה,ולהגיע לתףקיד המיוחל.