"למה אני מתאהבת תמיד במה שאי אפשר.."

מכירים את הימים האלה לפני פסח, שכל האימהות מתחילות במסדר הניקיון ?!

כאילו שמישהו באמת מסתכל..

נכון שיותר נעים שהבית נקי ומסודר, ואני מסכימה עם זה שצרי לנקות ולהעיף את החמץ, ולהגעיל את הכלים וכל זה אבל יש גבול!

בפסח, כל האימהת הופכות להיות שונות ומשונות.. כולן פתאום נהיות אותו דבר, כאילו בשחג מישהו הופך אותן לשפוטות..

יכול להיות שזו רק אמא שלי..

חח כל מי זה נראה לו זר ולא מוכר- אימו הסליחה ואביו התודה (עימו הסליחה..)!

לפחות אצלי בבית זה ככה, לא רק בפסח, אבל בפסח זה נהיה איום ונורא.

מזיזים מיטות, הופכים הכל!!

כל שנה, אני מבטיחה לעצמי שבפסח אני עוברת דירה או לפחות מתנחלת אצל מישהו אחר.. רק להיות כמה שיותר רחוקה מהבית בתקופה המשוגעת הזאת, וכל שנה זה נכשל.

הרי לא משנה כמה אני אשכנע את עצמי שאני מסוגלת לעזוב את משפחתי כך, אני מבינה שלא!

אין לי  לעזוב אותם ככה בלי לעזור!!

למה יש לי לב?!, למה אני מתחשבת באנשים אחרים?!

(חח אני מודעת לבעיה שאני שרוטה!)

לפעמים זה באמת מעצבן שיש אנשים שלא שמים XXX על שומדבר ורק לי אכפת, אני היחידה ששמה לב שקורה משהו ואני ישר רצה לעזור בעוד אחרים לא עושים כלום!!

אז נראה לי שאני אסיים את הפוסט החופר שלי :)

חג שמייח, כשר (ונקי!)