חזון העצמות היבשות

זה היה לילה שונה
הוא הראה דרך עיניי את הכאב שבעצמותי
הוא חש את עורי נפול ללא חיים
את שערי הדליל
נישק את שפתיי היבשות
וטעם את הטעם המר של ריק
הוא הוריד את חולצתי הגדולה
שמחסה את דודי הצמוקים
ונתן לי חיבוק
הוא הוריד את חולצתו המקומטת
ליטף את גבי החשוף
נגע העצמות לחיים הקרות
ולחש באוזני
"מה קרה ל ל' שהכרתי"