יותר מחצי שנה שלא עדכנתי בבלוג.
יותר מחצי שנה שאני מחוץ להפרעות אכילה, פחות או יותר.
יותר מחצי שנה שאני לא בקשר עם מישהי מכן, אם אחת מהחברות שהייתה לי פה עדיין פה בכלל...
עוד מעט שנה אפילו.
אבל התגעגעתי.
ונשברתי... כי הנה אני כאן, אחרי סבב בבלוגים ישנים (חלקם "מתקופתי") וחדשים. קוראת על דיאטות וטיפים מוכרים.
אני נמצאת בתקופה יחסית טובה בחיים שלי,
התגברתי על שנתיים של דיכאון קשה, גירושים נוראיים של הוריי, שנאה עצמית וביחטון עצמו בתחת.
סיימתי אצל הפסיכולוגית [אחרי מחלמות עם אמא] ואוטוטו אצל הדיאטנית.
לאהוב את עצמי?
לא. זה עוד לא
מי שהיה לה ה"א אכילה או שמי שבתוך זה עכשיו, יודעת ומרגישה שזה לא משהו שמגיע עם ה"החלמה", אם אפשר לקרוא לזה החלמה.
אני עסוקה בזה, מחפשת את הדרך הנכונה והיעילה ביותר להרזות.
הפסקתי להקיא בתדירות שהקאתי. לפעמים יש לי נפילות, בעיקר לאחרונה. אני לא משתמשת בכדורים המון זמן. והצורך לחתוך נעלם (למרות שגם בזה נפלתי).
הנה מגיע הקיץ, אני נראית רע.
אני חייבת לעשות צעדים דרסטיים כדי להגיע למצב שאוכל להרגיש בנוח בים. קיץ אחרון לפני הצבא, אני מאמינה שנבלה שם המון! אני רוצה... לראשונה בחיי, להתנהג כמו כל בת רגילה בים. טחח
אין לי מושג אם זה נכון לחזור לפה
אבל התגעגעתי, אפילו אם אתן בנות חדשות שאנילא מכירה.