
אממ היי P:
היום הזה הפך ממטוב למעפן ואז לטוב ואז שוב לצעפן ואז שוב
הוא כזה מתוסבך ..
מאיפה בכלל להתחיל?.
בהתחלה הכל היה סבבה צחוקים, חברים , כיף , ואז פאק
משהו אמור להרס .. כי שום דבר לא מוושלם בחיים ?.
לא משנה מה אבל אני יודעת שזאת אשמתי
כי לפעמים אני כזאת מטומטמת ברמות
שאני לא שמה לב בכלל שאני זאת שטעיתי
שאני מסתכלת פשוט עליו\עליה ואני אומרת לעצמי איזה\איזו מגעיל\ה היא\הוא
אני צריכה לפעמים לעבוד על עצמי גם השטויות האלה
כי זה רק הורס...
אח''כ הכל עבר בססבבה וזה ואז שוב
בגלל .. אחח בלי להרוג את הטלי הזאת
מה אני צריכה לבכות בשביל שהיא תוותר לי?!
אבל לא נשברתי .. למה מי היא שאני יבזבז את הדמעות שלי עליה
בעתם מאכפת לי ממנה בכלל ... הלכתי אלייה בוסף והסברתי
שלא הייתי אתמול ובכל זאת השלמתי את החומר ולא הבנתי
והיא רק סיפרה לי שטויות וזה .... שהיא תראה את הבוחן שלי בביום שישי ..
נקקווה לטוב ..
ואז הגיע יזמות כן אני יודעת אבל זה כזה כיף!!
חוץ מזה שהתאבקתי עם המשחק של המכוניות ומשלב 11 רימתי..
אזז .. שנייה יש צלצול בדלת
וואי אחותי [קורל] הסתפרה היום סוף סוף
ויצא לה כזה מוושלם היא עשתה פן [כמובן] ופוני כזה לצד
וואי איזה יפה לה.. וכולם להגיד לה ביחד : " קורל יפה לך פזור " חח עזבו קטעים
אזז... וואי כמה פעמים אני אומרת אזז
נפרגן לכם עם פרק 7 ?..
והשיר שמתאים לפרק : http://www.youtube.com/watch?v=nevnXxRxfjU
או זה http://www.youtube.com/watch?v=TuWaOqx0mSE
אני לא יודעת שזה לא הכי קשור אבל אין מה לעשות. תבחרו אתם איזה שיר לשמוע
אז לפרק ?..
פרק 7 :
זה עדיין מנקודת המבט של עמית :
" תתקשרי ל.. " אמרתי
"תתקשרי לבית חולים " הצלחתי סוף סוף להגיד ..
ראיתי אותה .. שם שוכבת על הרצפה . לידה הייתה קופסא ריקה
.. אני חושב שהיא לקחה כדורים.. לא יכולתי להקל את זה.
. היא היא התאבדה מלמלתי לעצמי
" הלו בית-חולים " שמעתי את יובל מדברת בצד " זאת חברה שלי..
חברה של אח שלי .. אנה .. היא היא אני חושבת
שהיא לקחה כדורים ואזז .. היא עכשיו .... היא שוכבת פה לא זזה.. בלי הכרה "
" חמודה.. אנחנו לא מבינים אותך " הם אמרו לה " מה אתם לא מבינים?! " היא צעקה
תביא לי את האידיוטים האלו אמרתי " תבואו מהר לרחות שרת 102 , תיכון וייצמן "
בזמן שהאמבולנס בא ..כל הילדים רצו לידנוכמו מטורפים מתלחששים ביניהם ..
צמאים לאקשן ... נועצים בנו מבטים
לא יכלותי לסבול את זה אדז צעקתי עליהם אפילו התחלתי ללכת מכות עם אחד הילדים
עד שבאו ולקחו אותי .. עליתי איתה לאמבולנס
היא נכנסה לטיפול נמרץ .. לא אמרו לי מה המצב שלה .. ישבתי שם .. ראיתי את אמא שלה בצד ..
באתי אליה , היא חיבקה אותי .. היא אמרה לי שיהיה טוב ..
רותם יובלו ודין באו הם היו מודאגים בדיוק כמוני .. פשוט ישבתי על דין [ לא יודע למה ] הוא חיבק אותי
הוא אמר לי שהכל יהיה בסדר אבל לו עוד איכשהו האמנתי
ראיתי רופאים יוצאים מהחדר של אנה .. הרופא ניגש אל אמא שלה הוא אמר לה משהו וראיתי אותה
מתחילה לבכות..לא רציתי להכביד עלייה .. ניגשתי לרופא הוא הושיב אותי הוא אמר לי שאנה לקחה כמויות רבות
מאותם כדורים .. והגוף כבר לא עמד בזה .. והיא התעלפה .. הוא אמר שהוא לא יודע מתי היא תקום
יכול להיות שבעוד יום אולי בעוד שבוע ואולי בעוד מספר חודשים
לדבר איתה זה הדבר הכי טוב בשבילה הוא אמר ..
נכנסתי לחדר ראיתי אותה שוכבת במיטה עם הכותנת של הבית-חולים היא הייתה ככ''כ יפה
רציתי לנשק אותה, רציתי לחבק אותה ,לדבבר איתה , לצצחוק איתה
אבל שום דבר לא עזר היא לא זזה לא דיברה .. טוב היא בקומה חשבתי לעצמי
ניגשתי אלייה .. החזקתי לה אתה יד והתחלתי לדבר איתה
דיברתי איתה עלינו, על הקבוצה [ הוא שיחק כדורסל .. זה סקסי לא?. ] , על המורות ..
צחקתי איתה .. אני לפחות צחקתי .. ידעתי שהיא שומעת אותי ..
רותם באה והתיישבה לידי ביני לבינה תמיד היה מרחק אבל מאז שאנה התאבד.. אני לא יכול להגיד את זה אפילו
לא החלפנו כמה מילים ודיי , רותם גם דיברה איתה .. היא סיפרה לה כמה חברות טובות הן והיא סיפרה על כל הבני זוג
שהיו לאנה.. נראלי היא עשתה את זה בכוונה ..
הפלאפון שלי צלצל זאת הייתה יובלו היא ביקשה שאני יחזור .. היא אמרה ששרגא [ המנהל ] ביקש ואמר שאם אני
לא יחזור אז הוא ירתק אותי.. רותם נישארה סתם .. וראיתי אותה מתקשרת למישהו שמעתי שהיא גם אמרה לו
שהוא יכול לבוא לבקר את אנה .. רציתי להשיאר אבל לא היה לי כוח עכשיו להתווכח עם השרגא הזה
מספיק הלכתי מכות היום .... מחר אני כבר יחזור.. והלכתי .
מנקודת המבט של רותם :
שיואו כמה זמן לוקח לאדיוטט הזה לבוא
" או טוב שנזכרת כבר לבוא ?! " צעקתי על עומר
" תירגעי נשמה " הוא אמר ונתן לאנה נשיקה על השפתיים
" נו הבאת לי ?" שאלתי
" את מה ?" הוא שאל עם פרצוף תמים
" מה את מה ?!" צעקתי עליו
" תירגעי הבאתי הבאתי " הוא צחק וחייך חיוך ערמומי
" קחי " הוא זרק אליי שטר של 100 שקל
" ביי " אמרתי ויצאתי
מנקודת המבט של עומר: " יפשלי את לא מתכוונת לקום היום?! " ליטפתי אותה
" סתומה אחת " סטרתי לה
הפרצוף התמים שלה כ''כ עצבן אותי
לא רציתי ככ''כ שהיא תקום ... ידעתי שבסופו של דבר עמית ידע על הכל
אז.. בננתיים היה חשוב לי לבוא ולהראות שהכל בסדר
אבל כשעמית לא נמצא כמובן .. הוא בטוח יסלק אותי.
( כאן אנה .. מוסרת לעמית שהיא אוהבת אותו ושהוא הכל בשבילה
אבל יפשלי תענה לטלפון יש לך הודעה
שמעתי פלאפון לידי ... זה היה של עמית )
הררשתי לעצמי לפתוח את ההודעה
היא הייתה מדין הוא רשם לו " אחי אני יודע מי עשה את זה לאנה ... "
פאק מאיפה האדיוט הזה יודע את זה ?! חשבתי לעצמי
אני חייב ללכת לטפל בקוקסינל הזה ..
והלכתי .
אזז זהו
שני 