הקדמה לא קשורה:
אתמול הייתי עם מישהו אחד וחשבתי רק עלייך. אפילו לחשתי את השם שלך, בזמן הזה, דמיינתי שזה אתה, שאלו שפתייך שמלטפות את צווארי וידייך שתופסות אותי בלהט, שזה גופך החזק שמחזיק אותי בחיים והורג אותי, שאצבעותייך מרחפות ושאתה מכאיב לי כל כך עד שאני צועקת מעונג.
תשוקה אלייך
תיעלם.
פריז, אוגוסט 08.
הזכרונות לא יוצאים לי מהראש, מתערבלים ומעמעמים כל חוויה בחיי, הרגשת החמצה, וסגירת מעגל.
מצד אחד, היא, החוויה הטובה האחרונה שלנו יחד, הייחוד, הבגדים, הצבעים, הריחות, הטיולים, הלילות והחומרים הממסטלים שהכנסנו לגוף שלנו בזה אחר זה ויצרו אופוריה חסרת צורה וחסרת גבול.
לעולם לא אשכח אבל הגיע הזמן להשאיר אותך מאחור.
מצד שני, תומס
למה כשאני חושבת על תשוקה, אינלקטואליות, יופי, אבל כן, במיוחד תשוקה, אני חושבת על הפנים שלו
כפי שאני זוכרת אותם באותו ערב בביתו, כוס יין, וודקה, ועוד מיני סמים
מדברים בלהט על פוליטיקה, התנצחות בלתי מורגשת, רק אנחנו היינו קיימים בתוך החדר ההוא אני יודעת, כי הם ישבו בצד וידעו שאין להם להיכנס לתוך העולם הזה
המבטים שרק אנחנו שמנו לב אליהם, ההתאהבות הרגעית הזאת בכוח, שיכרון התשוקה, השפתיים שלו מתוות מילים שהיו לי תגובות אליהן
וידיו מחבקות אותי ברחוב הפריזאי, רחוב דז בניולה, דירת משרתות פריזאית קטנה והרבה מדרגות
אמרתי לא
השארתי את הרגע בלתי כבוש
החמצה.
יכולנו להסתער אחד על השנייה גם אם רק ללילה אחד, להיות שייכים אחד לשניה לכמה שעות של תשוקה ומין חסר מעצורים, הרבה יותר מסתם סקס כי זאת הייתה המשמעות של הטיול הזה, למצוא את המעבר, וגם אם בשבילו הייתי אך ורק כיבוש, זה היה יותר מזה
"אני אוהב את הדרך שבה את מדברת, את הדרך שבה את מתנהגת, את הדרך שבה את זזה, את הדרך שבה את חושבת, איך שאת נראית. אני אוהב הכל בך"
ולי יש חבר בארץ, אני מניחה שזה היה התירוץ, אני לא זוכרת אם סיפרתי את כל הסיפור עליו
אבל אמרתי לא
איך היה צוחק כשעשיתי דברים לא צפויים, התלבשתי בדרך הזויה, חשבתי בדרך הזויה, דיברתי אליו מילים שאני לא זוכרת שבהן דיברתי לאף אחד, בסודי סודות, כשהיינו מטיילים ברחובות פריזאיים, מחובקים על מדרגות ומביטים בנוף, עיניים מזוגגות ואדומות, הראש בעננים, כל אחד בעולם אחר אבל ביחד
ואולי, ככל הנראה, אני אוהבת להפוך דברים קטנים למשמעותיים, רק כדי להרגיש ששום דבר הוא לא לחינם ובכל רגע יש מה לתפוס ולנצל
החיים היו נראים אחרת? לא, סביר להניח שלא
סתם החמצה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
