קמתי, היה הרבה רעש בבית, אבל לא היה אכפת! אחח איך התרגשתי! היום אני טסה לסאמר קאמפ.
אני אלכס, בת 14 ממודיעין. שיער ארוך חום מתולתל פוני ועיניים חומות.
הסאמר קאמפ, זה חודש במחנה בארה"ב ליד ניו יורק ואני מחכה לזה כבר שנה וחצי!
יצאתי מהחדר וכולם התנפלו עלי "הפתעה!" אמא אבא ומאי ענבל ורן [חברים הכי טובים שלי] קפצו עלי וחיבקו אותי.
אני חייכתי וחיבקתי את כולם. אחרי שעה שישבנו וראינו את אמא שלי בוכה הם הלכו.
סגרתי את עצמי בחדר, שכבתי על המיטה שמתי מוזיקה ונרדמתי.
אמא נכנסה לחדר שלי בוכה "עוד חצי שעה, תהיי מוכנה"
שמתי תג'ינס בויפרנד החדש שקנו לי גופייה שחורה הוואנס האפורות והחגורת ניטים.
נסיעה של רבע שעה – שמעתי מוזיקה וחייכתי.. אני הולכת לפגוש את הישראלים שבאים איתי.
הגענו ,אבא העמיס לי את המזוודות על העגלה אמא ואבא חיבקו אותי ונכנסתי לשדה תעופה.
בטלפון אמרו שיחכו לנו ליד המודיעין. מצאתי. עמדה שם מישהי עם שלט 'סאמר קאמפ' ועוד שתי בנות
אחת שמנמנה עם משקפיים והשניה גבוהה רזה עם שיער שחור חלק. הלכתי אליהם "היי" אמרתי.
"מה השם?" אמרה האישה עם השלט "אלכס חן" "את יכולה להצטרף לשתי הבנות פה"
הסתכלתי עליהן הגבוהה סימנה לי לבוא. התקדמתי "אני צליל" אמרה וחייכה היא הייתה ממש יפה.
"אלכס" אמרתי. השניה הייתה עסוקה בלקרוא. אני וצליל דיברנו.. מסתבר שגם היא ממודיעין. היא חמודה ומצחיקה.
ראיתי שלושה בנים מדברים עם המדריכה שדרך אגב קוראים הילה. הם התקדמו לכיוון שלנו.
אחד מהם עמד ליד צליל "אם היו אומרים לי שבאות כאלה בנות יפות הייתי בא עם חולצה אחרת"
היא הסתכלה עליו וצחקה " חחח היי. אני צליל" "אני מיכאל ואלה ניב ולידור" מיכאל ערס.. ערס חתיך.
בגובה של צליל בערך עיניים כחולות שיער חום בהיר עם גוונים. ניב נמוך, בולנדיני, עיניים אפורות ויותר מידי רזה.
לידור לא גבוהה לא נמוך תספורת אימו שחורה עיניים שחורות, מפחידות. הוא התיישב ליידי
"סוףסוף מישהו נורמאלי נתקעתי עם המכוערים האלה כל הדרך" חייכתי.
" יש לך חודש להיות איתם.. תתמודד." "אז איך אמרת שקוראים לך?" "לא אמרתי.. אלכס"
לא יכלתי להסתכל לו בעיניים.
___________________________________
תגיבו:] איך הפרק הראשון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
