סוף סוף עידכון בזמן XDD

שני לא שלחה לי עדיין את הפרק/ים הבא/ים של "יהלומים", אז החלטתי להעלות עוד פרק של "הילדה".

רק שהפרק היה כ"כ קצרצר שהחלטתי שאני מעלה עוד אחד יחד איתו ^^

אז אל תעזו לא להגיב~!!!11 XDDDDDDD

כי אני לא אהיה נחמדה כל כך אם לא תגיבו כמו שצריך P=

אז......

מספיק חפירות, ויאללה לעבודה

פרק 5: מלטריסה? נשמע מוכר!

בבוקר ביל התעורר מצילצול מחריד. זה הטלפון שלו צילצל.

- עוד היום אחליף את המנגינה –הוא רטן בעודו מחפש את הטלפון בעיניים עצומות. לבסוף הוא מצא אותו מתחת לאפו, וענה במהירות. –הלו?

- ביל, איפה אתם?! אני מתקשר אליכם כבר חצי שעה! –גיאורג כמעט וצרח לשפורפרת-מהר לסטודיו אם אתם רוצים להישאר בחיים!!

השיחה נותקה. ביל חמש דקות ניסה להבין מה קרה, ואז קפץ מהמיטה ורץ לחדרו של טום.

- טום!!! תקום!!! עוד חצי שעה אנחנו צריכים ליהיות מול עיניו של יוסט!!!

- שייסה –נשמע קולו של טום מאחורי הדלת. ביל הבין שאחיו ער, והלך לאמבטיה.

לאחר 40 דקות האחים קאוליץ עמדו בסטודיו, ויוסט צעק עליהם בגלל האיחור.

- אז כך! –צעק יוסט, דופק בשולחן עם אגרופו- אנחנו נוסעים לצלם קליפ לשיר החדש שלכם. כבר בחרתי איפה נצלם אותו- בטירת מלטריסה.

כשביל שמע את השם, הוא נראה לו מוכר. אבל בראשו היה כזה בלגאן, שאפילו אם הוא היה ממש רוצה להיזכר מהיכן הוא מוכר לו, הוא לא היה מצליח.

לאחר שעתיים הבנים, יוסט וכל שאר הצוות עמדו מול שעריה של הטירה. היא נראתה מפחידה ומאיימת.

- הגענו –אמר יוסט, מחכך את ידיו זו בזו

- המקום הזה לא מוצא חן בעיני. אנחנו חייבים לצלם את הקליפ פה? –שאל טום בתקווה

- כן!

פרק 6: הילדה מאשימה

כשביל, טום, גוסטב וגיאורג נכנסו לתוך הטירה, הדלת הענקית נסגרה, מבדילה אותם מהשאר.

- מה זה אמור להביע? –שאל גיאורג בקול רועד

- כלום, פשוט הדלת נסגרה בגלל הרוח. –ענה טום ברוגע

- ממתי הרוח נושבת מתוך הביניין החוצה? –שאל ביל

- נו.. מי יודע.. אולי.. אממ... –טום נכנע

- מה "אממ... "?! אולי תגיד משהו יותר מועיל? –ביל התחיל לרוץ מצד לצד

- ביל, תירגע. או שאתה פוחד מרוחות רפאים בטירות ישנות? סתכל, הן ממש מאחוריך –טום עשה את עצמו מפחד והצביע עם אצבעו מאחורי גבו של ביל.

- אולי תפסיק להתבדח כבר? מבחיל פה גם בלעדיך –ביל הסתכל בטום במבט מעוצבן

- אוקיי, שתקתי.

אחרי מחשבות רבות, ביל הגיע למסקנה שהם צריכים להתפזר ברחבי הטירה ולמצוא עוד יציאה. כולם הלכו לכיוונים שונים. ביל עלה במדרגות הראשיות שהיו מול הדלת לקומה השניה. "מזכיר סרט אימה"- הוא חשב בזמן שהסתכל על הדיוקנים על הקירות. הוא הלך עוד קצת קדימה, ונתקע בדלת. הוא משך את הידית והדלת נפתחה בחריקה. לעיניו נגלתה תמונה נוראה.

חדר גדול עם חלונות פתוחים הזכיר חדר עינויים. על הריצפה מים התערבבו עם עוד איזה נוזל אדום כהה. לא היה צריך לחשוב הרבה כדי להבין מהו הנוזל הזה. מהידיעה שעל הריצפה ישנה שלולית דם, הסתחרר לביל הראש. הוא התחיל להסתכל על הקירות, משתדל שלא להיסתכל על השלולית המחרידה שעל הריצפה. כאן, בהבדל משאר החדרים, היתה תלויה רק תמונה אחת. זה היה דיוקן של בחורה צעירה. היא היתה ממש יפה. הוא ראה אותה פעם, אבל איפה?

- מזהה? –נשמע קול נשי חלש מאחורי ביל. הוא היסתובב במהירות. זאת היתה מילי.

- מילי? מה את עושה פה? –שאל ביל, שהיה מבולבל לחלוטין

- אני חיה פה –היא ענתה קצרות, בקול עוד יותר חלש- נו מה, מזהה?

ביל שוב פעם הסתכל על הדיוקן

- זאת את? –הוא שאל בחשש

מילי גיחכה.

- לא. זאת אמא שלי, מלטריסה. –על לחייה של הנערה זלגו דמעות- ואתה רצחת אותה!

- אני?! –ביל לא הבין כלום. – לא יכולתי לעשות זאת! אני לא מכיר לא אותך, לא אותה. אני לא רצחתי אף אחד. את בטח מתבלבלת!

- ברור שאני לא מתבלבלת. אתה רצחת אותה, לפני 9 שנים. רצחת אותה מול העיניים שלי. ועכשיו אתה עוד אומר שזה לא אתה עשית את זה. אתה לא השתנית, בגלל זה זיהיתי או...

- ביל!!! –נשמעה צעקתו של טום מהקומה מתחת. – ביל, איפה אתה?!

- אתה לא לבד? דאמט. –אמר מילי, ונעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה.

עכשיו אתם מגיבים או שאתם חייבים לי 1000 שקל

מוחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחע

אני נורא נורא מצטערת שדי הרבה זמן לא היה עידכון, פשוט נשבר המודם והיה צריך לחכות עד שבת בערב שיבוא טכנאי ><"

אז קבלו- 2 פרקים של "הילדה" ;]

______________________________

פרק 3: שכנה?

את השקט בבית הפר צילצול בדלת.

- טום, לך תפתח ת'דלת –צעק ביל מהאמבטיה. התשובה היתה רק שקט. – טום!!!!

שום תשובה.

- חכה חכה אצלי. אני עוד אגיע אליך, ונראה מי הוא החכם בסוף.

ביל פתח את הדלת והרים את גבותיו. בדלת עמדה נערה בת יותר מ-15. שערה השחור הגיע כמעט עד מרפקיה. עיניה הירוקות הביטו בו במבט כל כך חודר, שביל חשב שהיא הולכת לחורר אותו במבטה.

- אמ.... באת לטום? –שאל ביל. הוא חשב שהיא עוד "נערה ללילה".

- הוא בבית? –שאלה הנערה בפחד

- לא יודע. טום!!! –לא באה שום תשובה. - כנראה לא. את יכולה לבוא מאוחר יותר.

- לא, תודה. בעצם באתי אליך. –היא שוב הסתכלה על ביל במבט חודר.

- אלי? –ביל נדהם. – אנחנו מכירים? או שאת רוצה חתימה?

- אני לא צריכה את הקישקושים שלך. –קולה נעשה לפתע כועס- אני יכולה להיכנס? –היא שאלה בקול רך יותר, מחייכת במתיקות.

- המ.. כן, כמובן. –ביל הכניס את הנערה לבית- איך קוראים לך? למה את צריכה אותי?

- קוראים לי מילי. –היא חייכה שוב פעם חיוך מתוק- באתי בשביל.. בשביל... בשביל להכיר את השכנים.

התשובה המהוססת של מילי גרמה לביל להיות יותר פיקח.

- אז אנחנו עכשיו שכנים?! טוב. שמח שהכרנו, מילי. יש לך שם ממש יפה

- לאמא שלי היה שם עוד יותר יפה: מלטריסה [לקרוא: MELATRISSA] . שמעת אותו אי פעם?

- לא –נידנד בראשו ביל. גבותיה של מילי הורמו. כשהוא ראה את הבעת פניה, הוא שאל:

- הייתי צריך?

- לא, לא... –אמרה מילי, מעיפה ממנו את מבטה- טוב אז.. אני כבר צריכה ללכת. היה נעים להכיר.

- גם ל... –עיניו של ביל גדלו למימדים מפחידים כשמילי פשוט נעלמה. – לאן היא נעלמה? או שזה עוד סיוט?

פרק 4: נעלמה

- פיו, בקושי התנערתי! –טום נכנס הביתה

- איפה היית? –שאל ביל, ממשיך לקרוא איזה מגזין.

- ברחתי ממעריצה. איזו פרה! כמה שלא הסברתי לה שאני לא יכול לצאת איתה, והיא פשוט לא הקשיבה. נדבקה. הייתי צריך לברוח ממנה חצי שעה!

- רואה שהתנערת ממנה –אמר ביל, ממשיך לקרוא את המגזין.

- איזה דבר מעניין קראת שם, אם אתה אפילו לא מרחם על אח שלך?

- למה אני צריך לרחם עליך? אתה בעצמך בחרת האימידג' של המאצ'ו, אז תישא בתוצאות. –אמר ביל עם זילזול בקולו

- ממש מצחיק. –התרגז טום וזרק על אחיו כרית. ביל תלה בו מבט מעוצבן. –מה?

- לא, סתם... דרך אגב, הכרתי היום את השכנה החשה שלנו, מילי.

- ממ... שם יפה. היא יפה?

- נו, איך להגיד לך... זקנה פוזלת עם רגליים עקומות –ענה ביל בהומור

- באמת?

- אהא –ענה ביל, עדיין שקוע במגזין

- נו, אז אני אלך לישון

- אוקיי

כשדלת חדרו של טום נטרקה, ביל קפץ מהספה ורץ לרחוב. אחרי שהוא בדק את כל הבתים בסביבה, ביל הבין שרימו אותו. אף אחד בעזור לא מכר את הבית שלו, זאת אומרת, שמילי פשוט לא יכלה לעבור לגור באותו אזור. אז למה היא באה אליו? דווקא אליו. מי היא בכלל? בטוח לא מעריצה. ביל נזכר איך היא הגיבה כשהוא שאל אותה אם היא רוצה חתימה. איפה לחפש אותה עכשיו? רגע, סטופ. למה הוא צריך אותה? למה הוא רוצה לראות אותה? היא יפה, אבל ביל לא הרגיש שום רגש בפגישתו איתה. אבל משום מה היה נדמה לו שהיא יודעת משהו. הרי היא לא סתם באה אליו. היתה לו הרגשה שהיא האשמה בכל הדברים המוזרים שקרו לו בזמן האחרון. מאיפה באה ההרגשה הזאת? הוא לא ידע, אבל האמין לה.

עם המחשבות האלה הוא הלך דרך כל השכונה לביתו.

________________________

עדיין לא מבינים כלום, נכון?

לא נורא, לא נישאר עוד הרבה זמן שתבינו-בפרק 6 ^^

פרק 5 יעלה בלי פרק 6 כי בפרק 6 העיניינים מתחילים להתחמם ;]

נטלי ושני