ימים קשים ומשונים עוברים עלי בזמן האחרון, מכל מיני סיבות...
פרשתי סופית מהפורום הארור בתפוז, נשבר לי מכמויות החרא שמשתמשים שם
הרשו לעצמם לזרוק לכיוון שלי, ומכמות השנאה והכעס שיש להם עלי,
בלי שיכירו אותי או שיטרחו לקרוא את ההודעות שלי באמת.
כמה אפשר להתעלם, ועד איזו רמה?
אז כתבו שאני שקרנית ולא אני יוצרת את הפריטים שלי, אלא מזמינה מחו"ל.
נו אז כתבו!- מעבר לעבודה הניצחת שלעולם לא אקח קרדיט על יצירה שהיא לא שלי,
ולכך שאיני עובדת בלי קבלות או הוכחות חותכות לכל פעולה שאני עושה למען לקוחותיי,
יש לי פידבק חיובי לחלוטין (100%!!!) של עשרות בנות מישראל ומעבר לים,
אנשים שאין להם שום סיבה שבעולם להיות "כביכול בעדי", בעיקר כי אינם מכירים אותי אישית
ולא מדובר כאן בחברים קרובים שלי או לחילופין "מעריצות עיוורות וטיפשות".
אז כתבו שאני מתיימרת להיות כל מיני דברים שאני בחיים לא(מטרידה ילדות רכות,
שולחת הודעות מאיימות ושטויות מומצאות בסגנון) ואני מזוייפת ואדם רע ונוראי וכד'.
נו אז כתבו!- אני יודעת שאני לא, אני בטוחה במה שאני ומי שאני, ובערכים על פיהם אני חיה.
אז כתבו שאני זו שהורסת את האווירה בפורום ובכלל, ושאני יודעת שאני בעצם "רק צרות",
ושאין סיכוי שיהיו באמת כל כך הרבה אנשים שירצו להרע לי ולהרוס את השם שלי,
או לפגוע בי ולכן יציקו בתגובות ופוסטים כמו יתושים.
אז כתבו, שיהיה...- הם לא מכירים אותי ורק רוצים לרכב על הגל המנצח, ולהשתתף בחגיגה.
אבל כשזה הגיע לרמה של אאוטינג(חשיפת גולש/מידע על גולש שלא ברשותו) היסטרי ומגעיל
במטרה להרחיק ממני קונות צעירות ופוטנציאליות וליצור כאוס מטורף מסביב לדמותי,
וכשאותם משתמשים חסויים מרגישים חופשי לדבר לשון רעה ולהוציא את דיבתי,
חאלס. כמה כבר אפשר לסבול!? כמה אפשר להתעלם ולשתוק ולהגיד לעצמי
ש"זה רק אינטרנט,זה שום דבר ואין לי מה לקחת את זה ברצינות, סתם כמה יתושים שמשתוקקים לדם".
פניתי למשטרה במטרה לפתוח בהליכים לגילוי כתובת הזיהוי של שני הגולשים המסויימים הללו,
ולאחרמ מכן אפנה בתביעה על הוצאת דיבה ולשון רעה, וOUTING שאסור על פי חוק שנעשה כנגדי.
עכשיו, כשיהיו בידי הפרטים האמיתיים של גיבורי המקלדת האלו,
נראה כמה גיבורים הם באמת,
וכמה גדולה תהיה התשוקה שלהם להציק לי וקלות הראש שלהם בעשותם כך.
יש לי עוד הרבה לכתוב על זה, אבל כתבתי כבר כל כך הרבה ואמרתי כבר יותר מדי,
ושוב ושוב וזה מרגיש לי כמו לטחון מים, מתיש לגמריי....
-על האנשים האלו שמרשים לעצמם, ועל אלו שעצם הקיום שלי ודרך הכתיבה שלי,
והלבוש שלי והחיוך שלי- אני בכלל, מרגיזים אותם עד שיגעון, וגורמים להם לשנוא בכזה טירוף.
-אלו שחשים בנוח להצטרף לחגיגה ולסמן |כן| נלהב על השמצות ודברי שקר,
כי אם מישהו כבר פתח את הג'ורה אז יאללה, למה לא?! -"ויוה למהפכה!"
-על אלו שחושבים ברוב חוצפתם ש"דיי נו, GET A GRIP, אם לא תתייחסי הם יפסיקו,
ובכלל זה לא כזה נורא, מה את עושה מזה עניין?"- כשלא מדובר בהם שעומדים במטחי החרא,
ולא הם קשורים על המוקד שעולה בלהבות, ולא בהם מדובר בכל שיחת תועבה שניה.
-אלו ששופטים בלי לדעת כלום, רק על סמך הודעות של משתמשים שאינם קיימים בעצם,
מראה רעה של אדם ממורמר ופתטי, שמשלח ידו הרהוטה במקלדת במטרה להשמיד משהו יפה...
-אלו שזורקים בקבוקי תבערה הרסניים בצורת צרור מילים, ומנגד כותבים שתשובותיי הן
"גיבוב מילים חופר וסכריני, יומרי ומכאיב בשיניים של מישהי שרוצה לצאת קדושה מעונה בכל הזדמנות",
כשאין לי איך לענות להם בדרך אחרת פרט ללכתוב את נפשי ותחושותיי על גבי הנט...
אלו ואלו ואלו, כל אותם אנשים נלעגים שמהם אני סולדת כל כך.
אסכם בכך שחבל, כעת אני מנועה מלהיות במקום שלפי דעתי היה חביב ואהוד עלי,
כשלא התחוללו שם דרמות שאני במרכזן...
עם כל הכבוד,אין כאן עם מה להתווכח-
אני לוליטה בנשמה, חיה ונושמת אופנה אלטרנטיבית,
יוצרת ותופרת וכותבת ומתעניינת גם בהרבה אופנות אחרות פרט לזו (למרות שהיא המרכזית והמשמעותית בחיי)
ואפילו רק על פי כמות ההודעות שלי ותוכנן ניתן היה לראות שהיית משתמשת פעילה ביותר
ולדעתי דיי משמעותית בפורום הזה על משתתפיו.
חבל.נשלחו אלי מאות מסרים, מקצתם מסרי תמיכה,
מרביתם מסרי איבה ושטנה ואיומים חסרי כל דיאלקט הגיוני,
בחלק אפילו צוין שאני השטן בכבודו ובעצמו, וזה עוד כינוי עדין יחסית למה שנכתב שם.
חלק הציעו לי "להתכופף" ו"לשנות את עצמי, כדי שיפסיקו להתעסק בי כך ולהגיב אלי כך".
תודה, אבל אני לא מעוניינת...
אני לא מתכוונת לשנות אפילו לא טיפה אחת, מהסיבה הפשוטה שאני פועלת אך ורק על פי האמת שלי,
על פי מה שנכון לי, ונראה הוגן ונאה בטבלת הערכים שלפיהם אני חיה.
לדעתי, הכי קריטי זה להיות אדם טוב כמה שאפשר(ואני לא מתיימרת להיות מלאך, פשוט חשוב להשתדל)
לדאוג למשפחה שלך, ולחברים הקרובים, ובעיקר לאלו שלא יכולים לדאוג לעצמם,  נניח חיות שזקוקות להצלה וסיוע,
ילדים צעירים שזקוקים להדרכה וכיוון, אנשים שקצת שונים ועל כן לא משתלבים בזרם כמו כולם...
הכי חשוב להיות אמין, לסביבה שלך, ללקוחות ולאנשים שסומכים עליך ובעיקר לעצמך ולאמת שלך.
ולזה, אני מחוייבת.
לא בשביל אותם כסילים חסרי לב וירוקים מקנאה ומרירות שגואה בהם למחשבה על שמי,
לא בשביל המתחסדים שכביכול מכירים אותי טוב מכולם...
לעצמי, ולעצמי בלבד.וזה מה שחשוב באמת
.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ייסאן