אני עומד לספר לכם 2-3 סיפורים, אבל הם דיי ארוכים ולא בא לי לדחוף עוד ועוד ועוד....
ולכן!
אחרי קיצורים רבים שעשיתי לסיפורים,אנסה לא לכתוב דברים שלא מעניינים אתכם, אז קראו, הפנימו והסקיטו....
עלילותיי היום [יום שלישי, 15 לאפריל. (למרות שאת זה אני כותב אחרי חצות, ככה שהיום כבר יום רביעי...=]]]]]]
ראשית עליי להגיד שהסיפור לא יהיה פרטים-פרטים, כי זה כמעט בלתי אפשרי, אבל אנסה כמה שיותר לדייק:
בוקר.
לפני 9.
אני קם עם שמיעת צלצול טלפוני ברקע....
לא כיף להתעורר עם הצלצול של שיר שרה בקול מוזר! [זה הצלצול שלי למי שלא הבין....]
אני מסתכל, אני רואה: "תומר פלא מתקשר אלייך"
"הלו?"
"אורי, היי, מה קורה? [סבבה..] אני ורוני [כפרה עליה!] נוסעים לת''א. מעוניין?"
"סבבה. מתי בערך יוצא רכבת?"
"עוד שעה פחות או יותר..."
סבבה, שעה זה מספיק זמן להתארגן... אז אני מתארגן, ועשר דקות לפני היציאה שלי, [וגם לפני זה שאני מוכן,] שוב תומר מתקשר!
"הלו?"
"אורי, תקשיב, הרכבת יוצא עוד רגע, תרוץ עכשיו מהר!!!"
נתתי ספיד לשאר מה שאני צריך להתארגן, וטסתי לרכת!!!!!!!
בסוף הגעתי עם רוני איזה 10 דקות לפני היציאה לרכבת....
אנחנו נוסעים, יורדים מהרכבת, עולים על אוטובוס, מגיעים לקינג ג'ורג' [תעשה לי ילד!], מסתובבים, דיזינגוף, חנויות, מקדונאלד'ס [עוללה!!], וזהו...
טרמפ חזור מאמא, שבקרה את סבתי בביה"ח [עליה נסביר אחר כך...]ונסענו.....
אחר כך, שיעורים!
אחר כך, עוד שיעורים!
ואחר כך, אני הולך לרוני!
ואחר כך, אני הולך לתומר!
ואחר כך, אני הולך לסבתא [לא זו שבביה"ח]!
ואחר כך, כלום!!!
יום לא קל היה לי.....
אני הייתי בטוח שאני ארדם ב9, אבל תראו אותי פה, ותראו מה השעה [סתכלו למטה מתי כתבתי את זה...]
ולנושא הבא:
מרי! את עושה לי דווקה!
אני רק רוצה להפגש איתך, רק רוצה לראות אותך סוף סוף!
רק רוצה להכיר עוד חברה מגניבה!
ו[אני יודע שזה לא דווקה, אבל בכל זאת....] את תמיד מוצאת את התירוץ הנכון כדי לשלול!
תתרמי גם את קצת!
שיר! את עושה לי דווקה! [יש לי דה ז'ה וו...]
אני רק רוצה להפגש איתך, רק רוצה לראות אותך סוף סוף! [שוב יש לי את זה..]
את מדאיגה אותי כשאת חוזרת מטיול וקרובה ללבכות לי בטלפון, ואני צריך ממך משהו [את יודעת מה...] ואת עושה לי דווקה! [אני יודע שלא באמת...............]
אבל ג'יזס, תתרמי גם את!!!! [מה זה הדה ז'ה וו הזה?!?!?!?]
קקי צף!
סבתא שלי עכשיו בבהי"ח איכילוב, כמו שאמרתי קודם.
והיא סבתא מיוחדת.
סבתא מאוד מיוחדת במינה.
אתם בטח חושבים שכשאני אומר מיוחדת אני מתכוון ל"מדהימה, חכמה, חזקה...." לא!!!!!!!!
כשאני אומר מיוחדת אני מתכוון ל"משוגעת, מטורללת, אלכוהוליסטית, מכורה לסגריות, והכי חשוב, אוהבת נכד אחד יותר מהאחר!"
מאז שאני זוכר את עצמי, היא תמיד היית ליד דור [חי טו!], ותמיד הביאה לו איזה 300-400 שקל בכל ביקור, למרות שהיה קטן, תמיד הייתה יותר קורבה אליו, תמיד הייתה יותר שמחה לידו...
מה אני כבר מבקש?! קצת חום ואהבה שכל נכד רוצה מסבתא שלו?!
מה אני מגלה?
שלא רק שהיא שונאת אותי, אלה היא גם יורדת עליי מאחורי הגב שלי, בנוכחות האחים שלי!
מכירים סבתא ששוככת מי זה הנכד שלה, או מה השם שלו?!?!?
כי האחים שלי היו אצלה, והם העלו את השם שלי, ואז היא שאלה, "מי זה אורי?".
WTF?!!?!!!!!!!!!???????????
ותאמינו לי, יש לה זיכרון מצוין! אל תאמרי לי היא זקנה, היא קשישה, קשה לה, כי היא לא!
היא אישה בריאה לגמרי!
הייתה, בריאה לגמרי...
יום ראשון, הסבתא המשוגעת יורדת עם כלבתה המשוגעת לגינה שלמטה......
ואני חייב להודות, יש לה כלבה משוגעת, היא יכולה להוריד פיל אם בא לה! [אני עזרתי בבחירה של הכלבה=]
טוב, אי אפשר להאשים כלבה בשיגעון שלה אם הבעלים נותנים לה לשתות אלכוהול...
אז הן ירדו לגינה, הכלבה נתנה ספיד משום מה, וסבתל'ה נפלה אחורה.
שברה אגן.
עשתה ניתוח.
היא תיהיה בסדר, לכל המתעניינים, אבל מה שהפתיעה אותי, זה התגובה שלי...
בואו נגיד, אם לסבתא השניה שלי, שאני מת עליה [!] היה קורה משהו כזה, [חס וחסיסה! טפו טפו טופו!!] אני הייתי משתגע, ואני לא הייתי מוכן לעזוב את הביה"ח עד שהיא משתחררת....
אבל, משום מה, אצלה, פשוט לא אכפת לי.
פשוט לא אכפת!
עם כל הכבוד לזה שהיא אמא של אבא שלי, [ואני מדגיש, לא סבתא שלי] זה פשוט לא מפריע לי.
אני אומר שהיא לא סבתא שלי, כי סבתא, שמתנהגת ככה לנכד, היא לא סבתא!
היום, הייתה לי אפשרות לעלות אליה, לביה"ח לבקר אותה, ולא רציתי.
דיברתי עם אבא שלי בטלפון, שהוא היה לידה, הוא הציע לי לדבר איתה ולא רציתי....
כנראה שהיא גרמה לי לשנוא אותה כל כך, עד שהיא, היא הביאה את זה על עצמה.
זה נשמע קצת חולני, נכד שככה חושב על סבתא שלו....
אבל איך אומרים?...
אתם הייתם עושים אותו דבר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: