החיים זה לא פיקניק

שדרגתי
אני כותבת את השורות האלה ממחשבי החדש-דנדש. המחשב הראשון שלי החזיק ארבע שנים ואז שבק והותיר אותי לחוצה מאיבוד המידע.
הפעם הייתי חכמה יותר וקניתי מחשב כשהקודם (כבר בן שלוש וחצי) עדיין עובד וכך המעבר היה חלק למדי. כרגע הכול נוצץ וחדש ואני מתרגשת מהמהירות שבה הדברים עובדים. בקרוב בטח אתרגל וייראה לי מובן מאליו שהמחשב מגיב לפקודות שלי מיד ולא דורש השהיה של שלוש דקות לפעולות גדולות כמו כיבוי וחצי דקה לפעולות קטנות כמו מעבר בין יישומים. כמו כן, סוף סוף אני יכולה לראות וידיאו (כמו האח הגדול) באינטרנט,
אם כי רק באקספלורר. למוזילה עדיין חסר איזה מרכיב כדי להזרים את הווידיאו. מחשבי הישן לא הבין בכלל מה זה וידיאו ומה הוא צריך לעשות איתו.
מה שכן, יש לי עכשיו אופיס 2007 ואני פשוט לא מוצאת שם את הידיים והרגליים. וורד היא תוכנה שאני עובדת עליה המון ומכירה כל טאב בה.
פתאום אני לא מצליחה לעשות שום דבר. כל התפריטים נעלמו לי ואפילו דברים פשוטים כמו שינוי הזום ל-130 אחוז, ספירת מילים, הוספת הערה ובדיקת איות אני לא יודעת לעשות. כמו תמיד במקרים כאלה אני מזעיקה את אחותי, והיא תמיד נחלצת לעזרתי, לא לפני שהיא נועצת בי מבט מזלזל, מנענעת קצת בראשה ומצקצקת בלשונה בדרמטיות כאומרת: "אחות רציתי". אבל אחרי כל ההצגות היא מסבירה לי לאט, בקצב הכתבה,
כדי שארגיש בדיוק כמה אני אהבלה, כל מה שאני צריכה לדעת. היא טוענת שזה וורד הרבה יותר נוח כי ברוב מה שהיה תפריטים לא השתמשתי,
אבל לי יש עדיין ייסורי הסתגלות.
הו, בדיוק עכשיו גיליתי שהוורד הזה סופר לי מילים תוך כדי הקלדה! לא פלא שלא מצאתי באף תת-תפריט את הפקודה לזה.

בחירות
אתמול התקיים הסיבוב השני בבחירות לרשויות המקומיות, ואני הלכתי להצביע לא כל כך בעד המועמד שהצבעתי לו כמו נגד המועמד השני,
שהוא ראש העיר המכהן והמושחת. הרגשתי מאוד פטריוטית בעת מילוי החובה והזכות הדמוקרטית הזו, ושלשלתי את המעטפה בחגיגיות כאומרת:
כל קול קובע.
הבוקר התבשרתי שהפסדתי: ראש העיר המכהן ימשיך לעוד קדנציה. אני מקווה שכתבי האישום נגדו על טוהר המידות יבשילו לכדי גזר דין
ושהוא יעבור דירה בקרוב. למעשיהו.
אני חושבת שההצבעה בבחירות האלה הייתה דומה מאוד להצבעות באח הגדול. גם שם אנשים שבעיניי דלים ולא ראויים מצליחים לשרוד
כי יש ממש הרבה אנשים אחרים, שהם לא אני, שמצביעים להם מסיבה שאינני מצליחה לפענח.
לפחות עכשיו ייפסקו (לפחות עד הבחירות לכנסת) ההטרדות הטלפוניות הבלתי פוסקות מצד החייגנים האוטומטיים של המועמדים השונים שחושבים שאם ישאגו לי את משנתם דרך השפופרת זה ימנע ממני לנתק מיד את השיחה. מישהו צריך לספר להם שההשפעה היחידה שיש לשיחות האלה
היא שלילית. מי שמציק לי ככה יכול להיות בטוח שלא יקבל את קולי.

רייטינג
אין לי ראש למילים ארוכות ואין לי כוח לחדשות. העיתון היחיד שאני קוראת ואף מנויה עליו כבר כמה שנים הוא רייטינג. תקראו לי שטחית,
תקראו לי אסקיפיסטית, תקראו לי לרדת למטה וחבטו בי באלה. מעניין אותי לקרוא מה קורה בתעשייה, אילו סדרות נמצאות בהפקה
ואילו פנינים ינפק דרור נובלמן הגאון השבוע.
גם הבוקר הגיע העיתון עירום. לפעמים הוא מגיע חנוט בעטיפת ניילון אטומה ולעתים הוא מגיע מופשט. פשוט גיליון שמונח לי בתיבה.
אני לא מצליחה להבין את זה וגם לא למצוא דפוס כלשהו לתופעה. אני מניחה שזה עוד אחד ממסתרי היקום.

האח הגדול
אתמול אחותי הציעה שנהמר על המודחים מבית האח הגדול. מיד מצאתי צנצנת קטנה, כל אחד מדיירי הבית (אחותי, ירון ואני) שם שקל שלם
ואני רשמתי בקפידה את ההימורים. ירון התמים הימר ששחר יודח, אחותי ואני היינו מפוכחות יותר ולמדנו להבדיל בין משאלת לב לבין המציאות
ולכן הימרנו על רנין. התוצאה היא שאחותי ואני התעשרנו בחצי שקל: רווח נקי של חמישים אחוז כמדומני.