החיים זה לא פיקניק

הסלולרי שבבעלותי הוא בסך הכול השני שלי. שנים רבות הייתי סרבנית סלולרים ולא הסכמתי להיות חלק מן ההמון שמפיץ את צליליו בשטחים פתוחים וסגורים, מדבר בפרהסיה על חייו האישיים ובאופן כללי מהווה מטרד אקולוגי. בסופו של דבר נכנעתי והצטרפתי לעדר  וכיום אני כמובן לא יכולה לדמיין את חיי בלי פולט הקרינה הקטן והממזר. 
הסלולרי הראשון שלי היה מדגם סמסונג, בלי מסך צבעוני  אבל עם אור כחול, וצלילי מונו מבעיתים. החזקתי בו ארבע שנים וחצי. שיא לכל הדעות. בניגוד לכל מיני אנשים, אני סבורה שהסלולרי נועד לשיחות קצרות ודחופות. לא לדיונים אל תוך הלילה, לא כדי להעביר את הזמן ברכבת, לא למשחקים ולא כמצלמה, רדיו, מד דופק, שואב אבק או טוחן אשפה. זו הסיבה שהסמסונג הבסיסי הספיק לי לכל כך הרבה שנים. כשבאתי לבחור רינגטון בחרתי כמדומני את נעימה 17 שהגיעה עם הטלפון.
אחרי כמה שנים המאה ה-21 הגיעה גם אליי ולמדתי שאפשר להוריד רינגטונים באינטרנט באתר של החברה. בגלל שהיה לי מכשיר מונו כל השירים נשמעו נורא ואיום. מין צליל דקיק ומתכתי שידעתי כי יסב לי מבוכה אם יישמע בציבור. ויתרתי אפוא על השירים והתמקדתי בחיפוש נעימות. איכשהו הן נשמעו פחות גרוע. אני לא זוכרת את כל הנעימות שהורדתי מהאתר של סלקום במשך השנים, אבל מנגינה אחת שירתה אותי לפחות שנה וזו הנעימה המהפנטת של הסדרה "עמוק באדמה" (הרינגטון מתחיל בשנייה ה-30, אחרי הפתיח). המונוטוניות היחסית שלה התאימה למונו שלי כמו גשם לסופה, כמו יד לכפפה, כמו ארון לגופה.
בסופו של דבר הטלפון שלי התחיל לאותת שהוא עומד ללכת בדרך כל מכשיר אלקטרוני והיה נכבה מעצמו יותר מדי פעמים לטעמי. החלטתי ש-4.5 שנים הן פז"מ מכובד ושדרגתי. רציתי מאוד טלפון ללא מצלמה, אבל כבר לא היו כאלה. בסוף לקחתי משהו עם מצלמה גרועה במיוחד מדור 2.5.
דור שלישי בשום אופן לא רציתי. מספיק שאני דור שלישי. גם הטלפון שלי צריך לסבול מהמטען הזה? הטלפון החדש כבר היה פוליפוני, ותאמינו או לא, תקופה לא קצרה הרינגטון שלי היה פשוט צלצול מטרטר כמו של הטלפונים הישנים. כל המנגינות הרועשות והקופצניות פשוט מעצבנות בעיניי.
אבל מלפני תשעה חודשים בערך ועד עכשיו הרינגטון שלי הוא נעימת הפתיחה של אנג'ל (שכמובן אין להשיג באתר של סלקום, אבל בזכות הטכנוגיה המופלאה כבר לא צריך "להוריד רינגטון". אפשר פשוט להוריד למחשב קובץ קול כלשהו ואז להעביר אותו לטלפון בעזרת כבל או בלו-תוס, אותה שן כחולה וחמודה).  הייתי בטוחה שאני היחידה בתבל עם הרינגטון הזה עד שלפני כמה שבועות שמעתי אותו צלצול בדיוק ברכבת.
כנראה אני לא היחידה שאוהבת את הרינגטונים שלה קודרים ואפלים.

פה תוכלו לשמוע את הרינגטון.