החיים זה לא פיקניק

אחרי פרק הבכורה הכפול של האמת העירומה כתבתי פוסט בנושא והאנשים הטובים של עמותת ישראבלוג הצמידו אותו לכתבה באתר הבית.
מאז הם מקפידים לקחת את הקישור הזה ולהצמיד את אותו פוסט לכל פרק חדש שמשודר. התוצאה היא שהרבה מאוד (טוב, ארבעה) אנשים
נכנסים לקרוא את מה שכתבתי, אבל בעוד שהעלילה כבר הגיעה לפרק 9, אותם גולשים עדיין צריכים לקרוא את חוות דעתי החמצמצה מפרק 1. 
אז בגלל שאני טובת לב ומתחשבת החלטתי לכתוב משהו מעודכן.
הקפדתי לצפות בכל הפרקים של "אמת", לא כל כך כי הסדרה הצמידה אותי למסך בתשוקה פראית חסרת מעצורים אלא כי אין כמעט שום דבר אחר בטלוויזיה (למעט ההבלחה הזמנית של אי.אר). אחרי ש"הכי גאים שיש" סיימה את העונה הראשונה באקסטרה הוט ולא נראה שהעונות הבאות הולכות לעלות בקרוב (מה שמשאיר אותי תוהה בנוגע לג'סטין שעשה מעשה אבי ניר וחטף מכות אלה מבריונים) פשוט אין מה לראות.
לכן נצמדתי ל"אמת". קשה לי להחליט אם התרגלתי לקצב האיטי או שהסדרה באמת נעשתה יותר מעניינת, אבל השורה התחתונה היא שמלבד
פרק 9 ששודר אתמול והיה חזרה לשורשים מבחינת אי התקדמות העלילה והתמקדות בדברים הכי לא מעניינים בתבל, די מהנה אותי לצפות ב"האמת העירומה".
גם הרבה מהליקויים שהערתי עליהם בזמנו תוקנו: חוקר המשנה הרגיע עם החרמנות שלו; הילדים הנודניקים של פקד גבאי התפיידו להם;
יורם חטב הפסיק לצרוח בעצבים (כאמור, עד פרק 9, שבו הוא לא רק צורח אלא גם נותן ראסיה ומתגלגל על הרצפה בחינניות של קרנף טיבטי.
הלוואי הלוואי שעד סוף הסדרה הוא יחפש את הגר בשטח); אפילו שיר הפתיחה שבהתחלה מרט לי את העצבים נעשה מוכר ונסבל ואני מוצאת בו חלקים מלבבים, אם כי לא ברמה שתגרום לי לעשות ממנו רינגטון, למשל. מה שכן, הזקן של ליאור אשכנזי עדיין מכוער רצח, אבל ברור לי שהוא
לא יכול להתפנות לגלח אותו באמצע חקירה. יש דברים יותר בוערים, כמו לעשות בייביסיטר לזוגתו, ללכת בכיווני חקירה מוטעים ולא להקשיב לקולגותיו.
הבנתי שהולכת להיות לסדרה עונה שנייה, מה שמעורר אצלי חשש שהולכים לסיים את העונה הראשונה בלי לתת לנו שום תשובות קונקרטיות.
לדעתי (כאילו שמישהו שואל אותי), צריך לסגור את כל הקצוות של התעלומה בעונה הזו, ולעונה הבאה לספק סיפור חקירה אחר. אם האחים ברבש ימשיכו לטוות עוד חוטים ויוסיפו עוד דמויות משנה וימשכו עוד הרבה את מסטיק העלילה הם עלולים לגמור עם מוצר מבלבל כמו שקרה ב"אבודים",
ולא כולם יכולים לצאת מזה בחן כמו ג'יי-ג'יי אברמס. כבר עכשיו המשפחה מתחילה להיראות כמו פרודיה על חוסר תפקוד.
צריך לפתור את התעלומה הזו לפני שלצופים כבר לא יזיז אם הגר חיה או מתה.
אחד הדברים הכי חשובים בחיים הוא לדעת מתי לסיים. לפעמים צריך לפרוש בשיא. ולכן אני מסיימת את הפוסט ממש כאן.