החיים זה לא פיקניק

סיפור בלשי-טכני עם סוף מפתיע

מערכה ראשונה: רביעי בלילה (רגלי ל-4E)
ברביעי בלילה המחשב שלי התחיל לעשות צרות. הוא הפסיק להגיב לפקודות. לחצתי בעכבר על כל מיני יישומים ושום דבר לא הגיב. עשיתי ריסט, מהלך שכידוע פותר הרבה בעיות, וכשהמחשב עלה... ובכן, כלום לא השתנה. הכול היה תקוע. עשיתי קונטרול+אלט+דליט (להלן קא"ד), עלה לי
מנהל המשימות, הסתכלתי אם יש איזו תוכנה שתופסת לי הרבה מדי זיכרון וראיתי שהסקייפ שהתקנתי באותו יום צורך הכי הרבה. סגרתי אותו ידנית והמחשב יצא מהתקיעות. התוכנות עלו והכול נראה בסדר.
העליתי את הפיירפוקס וגיליתי שאני לא יכולה לתפעל אותו. כל התפריטים היו תקועים ולא הגיבו. דווקא באקספלורר הצלחתי לגלוש בלי בעיות.
ואז שמתי לב שבפיירפוקס מותקן תוסף של הסקייפ והיה לי ברור שהסקייפ אשם במצב, כי עובדה שהמחשב השתחרר מהקיפאון אחרי שסגרתי אותו ורק התוסף בפיירפוקס הוא שמונע ממני להשתמש בדפדפן. נטרלתי את התוסף, אבל זה לא השפיע על הדפדפן.
שלחתי מייל היסטרי לאחי וליותם וקיללתי את ירון. אם הוא היה פה הוא בטח היה פותר הכול בצ'יק. לא היה יותר מה לעשות, והלכתי לישון.

מערכה שנייה: חמישי בבוקר (מלכה ל-5H)
שנת הלילה עשתה לי טוב, אבל על המחשב היא לא השפיעה בכלל. הפיירפוקס עדיין היה חסר תועלת ולא העזתי לאתחל פעם נוספת מחשש שהמחשב שוב ייתקע והפעם לא אצליח לשחרר אותו. ניסיתי לחפש בגוגל אזכור לבעיה הזו ולא מצאתי. תוך כדי ניסיונות גלישה שמתי לב שאני יכולה לגלוש בפיירפוקס, אבל בכל פעם מסוגלת לבצע רק פעולה אחת. אחרי הפעולה הזו הפיירפוקס היה שב וקופא. אני עוברת למסך אחר, למשל וורד, חוזרת לפיירפוקס ואז יכולה לעשות עוד פעולה אחת, וחוזר חס וחלילה.
די מהר התעייפתי מהקפריזיות הזו ועברתי לאקספלורר. עבדתי עליו כל היום. בינתיים אחי ענה למייל שלי ואמר שאפשר לנסות להסיר את הפיירפוקס ולהתקין שוב.  אחר הצהריים יותם התקשר וניסה לאבחן את הבעיה דרך הטלפון. דבר ראשון הוא אמר לי להסיר את התוסף של הסקייפ ולא רק לנטרל אותו. הסרתי. הבעיה נשארה. אחר כך הוא אמר לי להסיר את תוכנת הסקייפ. הסרתי. לא עזר. בשלב הבא הוא הסביר לי איך להוריד את המידע האישי שלי מהפיירפוקס כי זה יאפס אותו או משהו. הורדתי, עשיתי ריסט ושוב המחשב קפא ולא יכולתי לעשות כלום בלי להקדים קא"ד למכה.
האמת היא שהפעם בכלל לא סגרתי יישומים. פעולת הקא"ד לבדה כאילו שחררה את המחשב מנעילת הרפאים שאחזה בו.
אחרי זה אמר לי יותם התומך הטלפוני להתקין גרסה אחרת של סקייפ והיא אולי תשחרר את מה שתקוע. התקנתי סקייפ גרסה בטא, עשיתי ריסט. המחשב נתקע, קא"ד, המחשב השתחרר, הפיירפוקס תקוע. עכשיו הורה לי יותם הטכנאי לעשות בדיקת דיסקים. הכול היה תקין.
הרצתי גם אנטי וירוס, ליתר ביטחון. שום וירוס לא נמצא.
אחרי זה עבר יותם הסבלני לבדוק את הלינוקס (שתי מערכות ההפעלה מותקנות אצלי, ירושה ממנו). למרבה הפליאה שלי ואי האמון המהול באכזבה ובתחושת בגידה צורבת שלו, אותה תופעה בדיוק חזרה בלינוקס, אהובתו היחידה והאמיתית. המחשב היה קפוא ולא הגיב.
מכיוון שבלינוקס אין קא"ד, לא יכולתי לשחרר אותו. עוד ריסט. יותם הלוגי אמר שאם שתי מערכות שונות ובלתי תלויות מגיבות אותו דבר סימן
שזו בעיית חומרה ולא תוכנה. משהו בזיכרון או במעבד. זה נשמע לי מפוקפק כי המחשב שלי בן חודשיים בערך, אבל יותם המהנדס אמר שכמו במכוניות, דווקא מי שחדש עושה בעיות. הוא הסביר לי איך לבצע בדיקה של הזיכרון. בגלל שזה לקח הרבה זמן סיימנו את השיחה וסיכמנו כשנדבר אחרי שיהיו תוצאות.

מערכה שלישית: חמישי בערב (רץ ל-4C)
זה לקח יותר משעה וחצי, אבל הבדיקה הסתיימה ולא התגלה שום פגם. כדי לחזק את ההשערה שזו בעיית חומרה יותם שאינו אומר נואש אמר לי להעלות את לינוקס מהסי-די. הסי-די מאפשר להריץ את לינוקס במחשב בלי להתקין אותו, לצורך התרשמות. לא הבנתי למה, אבל זה היה אמור לרוץ בלי בעיות ולחזק את הסברה שמדובר בבעיית זיכרון. כמו שאחותי אומרת, אמור זה שם של דג. אותה בעיה חזרה גם כאן. יותם המעשי אמר שזה
לא הגיוני ושאקח את המחשב למעבדה וכך הסתיים הסשן הטלפוני.
אחרי זה, סתם בתור קוריוז, הדלקתי את המחשב הישן שלי. שני המחשבים נמצאים זה מתחת לזה ומחוברים בסוויצ'ר. אני יכולה לעבור מאחד לשני לסירוגין. הם חולקים אותו מסך, אותו עכבר ואותה מקלדת. אני רואה מחשב אחד על המסך, לוחצת פעמיים על קונטרול – והופ, הנה השני.
כשהדלקתי את המחשב הישן הרגשתי שאצבעות קרות מזדחלות לאורך עמוד השדרה שלי. גם הוא היה תקוע ונזקק לקא"ד כדי שאוכל להפעיל
כל יישום שהוא. זה כבר היה לחלוטין לא הגיוני. שלחתי ליותם מייל. איך ייתכן ששני מחשבים שונים, שעבדו בלי תקלות, פתאום מפגינים בו זמנית
אותה תקלה? לא יכול להיות שבשניהם התקלקל אותו דבר באותו יום. משהו פה לא בסדר.

מערכה רביעית: הכול מתחבר (מלכה ל-7F. מט)
יותם הפלא החזיר לי מייל: "דבר אחרון ששווה לנסות. נסי להחליף מקלדת ולעבוד עם חלונות במחשב החדש. אולי הבעיה היא עם איזה כפתור מסתורי שחושב שהוא לחוץ ומשגע את פיירפוקס".
זה נשמע לי קלוש, אבל הייתי מוכנה לנסות הכול (חוץ מאשר לזרוק את המחשב מהמרפסת למטה כמו שיותם הציע בעליזות שלוש שעות קודם לכן). בשלב ראשון ניתקתי את המקלדת והעליתי את פיירפוקס בעזרת העכבר. ניסיתי לגלוש. הכול עבד. כל התפריטים פעלו! החלפתי למקלדת אחרת ועשיתי ריסט. כשהמחשב עלה עצרתי את הנשימה. בדקתי ו... כל הכפתורים היו פעילים. הכול עבד ללא דופי.
כשחושבים על זה במבט לאחור, זה הגיוני. מה משותף גם לחלונות, גם ללינוקס וגם למחשב הישן? לא הסקייפ, לא תוכנת ההפעלה, לא המעבד,
לא הזיכרון. המקלדת! תמיד השתמשתי באותה מקלדת.
אחרי שעות של הסרת תוכנות והתקנתן המחודשת ובדיקות שונות ומשונות התברר שהאשם בכל הברדק הוא בסך הכול מקש עלום במקלדת, שכנראה נלחץ ושיגע את המחשב.
כשאני חושבת על מה שהיה מחכה לי אצל טכנאי המחשבים אני מקבלת סחרחורת.
הייתי לוקחת מונית כי אין לי רכב, הטכנאי היה מחבר את המחשב הסורר, רואה שהכול בסדר וחושב שאני לא מבינה מהחיים שלי. הייתי חוזרת עם המחשב הביתה רק כדי לגלות שהבעיה עדיין קיימת. כמה פעמים הייתי צריכה לצאת למסע דילוגים עם המחשב? בסוף בטח היו מפרמטים לי אותו
רק כדי לגלות שגם זה לא פתר כלום. אני בספק אם הטכנאי היה חושב על פתרון כה טריוויאלי לבעיה.
הרבה פעמים אנחנו רגילים לחשוב על דברים מסובכים ודווקא את מה שמתחת לאף לא רואים.