החיים זה לא פיקניק

ב-12.3.2008 בשעה 9:08 פתחתי את הבלוג הזה. בשנה החולפת התוודעתי לבלוגייה והבלוגייה התוודעה אליי. הכרתי את הצדדים הכיפיים והמהנים שבשליחת הגיגיי על פני המים וגם את הצדדים הפחות מהנים של הקיום כדמות וירטואלית. במשך שנה זו שיניתי את שמי פעם אחת, החלפתי אוורטר יותר פעמים מכפי שאפשר לספור ושיניתי את עיצוב הבלוג כנערה פותה בת 15. ראו הוזהרתם: המילה האחרונה באגף העיצוב עוד לא נאמרה. בקרוב אצטרך להחליף את המטריות ואת קדרות החורף במשהו עליז ואביבי יותר. מן ההיבט של התוכן, פרסמתי 120 פוסטים (אני כוללת גם את הפוסט הזה, כדי שייצא מספר עגול) ומונה הכניסות עומד בגאון על 15051, בעיקר בזכות קידומים נלהבים של מערכת ישראבלוג ונענע  בחצי השנה הראשונה לקיום הבלוג.

יש לי 26 מנויים, אבל לדעתי טליק מופיע שם בשתי כתובות שונות בגלל כל הסיפור עם הפריצה למייל שלו, כך שבעצם זה 25 אנשים שלמען האמת, אין לי מושג כמה באמת קוראים כאן וכמה רק מתוך עצלות לא ביטלו את המנוי. יש גם עוד מספר לא ידוע של אנשים שקוראים פה די בעקביות, דרך רשימת הקבועים וכדומה. אין לי דרך לעקוב אחרי זה וזה גם לא משנה, כי אני הרי כותבת בשביל הנשמה ולא בשביל הקוראים. כן, בטח.

חשבתי שאחרי שנה אני כבר אתאפס על סוג הנושאים שאני רוצה לעסוק בהם, כי בהתחלה הכול היה מעורבב. גם ביקורות טלוויזיה וגם המלצות לספרים, גם ניסיון לחנך לעברית קצת פחות מאונגלזת וגם אנקדוטות מחיי. לא תמיד התוכן עמד בראש מעייניי, אלא בעיקר הרצון לספק טקסט שכתוב בצורה הכי מעניינת, מקורית ולא שבלונית שאני יכולה להציע. לא הצלחתי להתמקד בתחום אחד וכנראה גם לא אצליח. התמהיל של מה שקראתם פה בשנה האחרונה הוא כנראה מה שתמשיכו לקרוא גם בהמשך. אני חושדת שהדבר נובע מהיותי אדם ששואף לרצות כמה שיותר אנשים או –  כמו שאחותי הייתה בוודאי מנסחת בטאקט – זונת כניסות. אם אגביל את הבלוג לנושא אחד יקרא אותו פלח מסוים. אני רוצה להגיע לקהל רחב ככל האפשר ולכן נוקטת בשיטת "כתוב כפי יכולתך". כך מובטח שאֲרַצֵה חלק מהקוראים חלק מהזמן.

למשל, הפוסטים על הספרים זוכים להתעניינות רפה מצד הקוראים הקבועים, אבל מאופיינים בחיפושי גוגל רבים גם חודשים לאחר הפרסום. אני מניחה שיש רבים שמחפשים ביקורת על ספר ברשת וכך מגיעים אליי ואני שמחה לתרום לעניין אם בהמלצה על ספר כמו "הססנות" ואם בהמלצה שלילית על גבול האזהרה להתרחק מהתרגום החדש ל"מלכוד 22". גם הדברים שכתבתי על העברית משרתים בעיקר את אוכלוסיית הגולשים ושמחתי לעזור להרבה מגגלים לגלות אם מחבת זה זכר או נקבה ומה פירוש הביטוי בקליפת אגוז.

כשחיפשתי רעיונות ל"פוסט השנה" רב ערוצית הציעה לי לבדוק אילו פוסטים קיבלו הכי הרבה תגובות ולהוציא משם משפטי מפתח. לטענתה, זה ייתן לי מדד מה הכי עניין את הקוראים. שלושת הפוסטים עם הכי הרבה תגובות הם מלכוד 22 עם 115 תגובות; הסיפור על המורה ר' עם 95 תגובות ופעם בארבע שנים עם 90 תגובות. אבל שלושתם זכו לכל התגובות האלה מפני שקודמו ולאו דווקא כי היו מעניינים או טובים יותר. לכן החלטתי לאזכר כאן את הפוסטים שאני אישית הכי אהבתי.
היה לי מספיק קשה לבחור 5 מתוך 119 פוסטים. לדרג אותם ממקום 5 ל-1 זה כבר בחירתה של סופי, ולכן הם מופיעים בסדר כרונולוגי: