
הנה עלתה לה בלי הרבה רעש עונה 2 של "לאהוב את אנה". אלא שאני לא ראיתי את שני הפרקים הראשונים בטלוויזיה כמוכם, בני תמותה רגילים, וגם לא ב-VOD כמוכם, בני תמותה רגילים שיש להם הוט ושירות VOD. הו, לא. כיאה למעמדי החדש כסלג תקשורת, או סלֶד, או אולי סלֶז (סלב סוג ז') או שמא סלֶע (סלב בעיני עצמו) אני ראיתי את שני הפרקים בדיסק מיוחד שנשלח לביתי והיה, אין צורך לציין, נטול פרסומות.
אבל לפני שיכולתי לצפות בשני פרקי העונה השנייה עמד בפניי מכשול העונה הראשונה שלא ראיתי. עניין זה נפתר כשראיתי שפרקי העונה הראשונה זמינים לצפייה חינם ב-VOD (עד 5.4. תזדרזו) וכך הקדשתי לאנה סוף שבוע שכולו סגירת פערים. האמת, סדרה חמודה, כיפית, מעניינת. שאבתי בלהיטות פרק אחרי פרק ותכננתי לכתוב פוסט מפרגן. אבל כשהתיישבתי לכתוב פעלה הכתיבה כהעלאת גירה מחשבתית ובזו אחר זו צצו ועלו במוחי נקודות בעייתיות. התוצאה שלפניכם הרבה פחות מפרגנת והרבה יותר ארוכה משהתכוונתי.
במרכז הסדרה נמצא מנשה (משה איבגי), קיבוצניק בן 50, אלמן זה 12 שנים שמגדל ארבעה ילדים וזקן של פעיל חמאס. ילדיו – דניאל האובססיבי (יואב דונט), בועז הנועז חובב הנשים המבוגרות (עופר שכטר), ליה הרקדנית (דניאלה קרטס הענוגה) ויעקב ילד הכאפות (יואב רוטמן) – קונים לו ליום ההולדת מחשב. האב מוכיח שאכן אין לו מושג בתחום וגולש קודם כל לאתר של נענע-10... סתם. סתם. עשר של אתר זה הנענע הזה. באמת. בכל אופן, מנשה המאותגר קדמתית, למרות שזו הפעם הראשונה שהוא רואה מחשב, יצר קדמוני משתלט עליו והדבר הראשון שהוא מחפש באינטרנט זה בחורה. עכשיו, ניחא היה גולש לאתר פורנו, הייתי אולי מאמינה לעלילה. אבל לא. מנשה לא מחפש ריגוש זול אלא אישה, ובמקום לחפש בג'יידייט יהודייה כשרה הוא תר אחר כלה אוקראינית דווקא. כעבור שלושה כרטיסים הוא מתביית על בלונדה שגילה מחצית מגילו, ולמרות חוסר ניסיונו בתחום מבין חיש קל איך מצ'וטטים עם מצלמת רשת ואיך נותנים פרטי כרטיס אשראי. ואז מגיעה פולי. כלומר אנה, הדמות הראשית השנייה.
אנחנו אמורים לאהוב את אנה. הפרומואים הבטיחו שנאהב אותה. שם התוכנית מביט בנו בציפייה. אבל עליי להודות שאני לא כל כך אוהבת את אנה. קודם כל, היא יפה מדי, גבוהה מדי, כוסית מדי. בקיצור, אני לא מזדהה איתה בשיט. שנית, היא יותר מדי עגמומית ושתקנית, עצורה וקודרת. חיוך אחד היא לא מעניקה לסובבים אותה ואני חושדת שהיא תגיב באותה קרירות סיבירית עניינית לבשורה שזכתה בלוטו כמו גם לידיעה שנותרו לה שבועיים לחיות. ברור לי שיש באמתחתה סיפור חיים קשה. איזו בחורה שהחיים שלה דבש תיסע לישראל, מכל המקומות, אל גבר נמוך וכעור למדי בגיל של אבא שלה שמודיע לה מראש שאין לו כסף אבל יש לו ארבעה ילדים? רק מי שזה יותר טוב ממה שיש לה בבית או שאין לה ברירה. אבל גם בסוף העונה אני לא יודעת על אנה יותר משידעתי בפרק הראשון. התסריטאים שמרו על חשאיות בנושא ולא סיפקו אפילו בדל אינפורמציה. איך מצפים ממני לאהוב את אנה קפואת המבע כשאני לא יודעת עליה כלום? איך אפשר לאהוב מישהו שלא מכירים?
שאלה אחרונה זו נוגעת גם ובעיקר להתאהבות של מנשה ואנה. למה בדיוק היא אוהבת אותו? רק בגלל עיניו הנוגות ומזגו הנוח? הוא עצמו שואל אותה בדיוק את זה ולא מקבל תשובה משביעת רצון. ולמה הוא אוהב אותה? מה יש להם במשותף? הם הרי בקושי מדברים. פעורה ביניהם זרות עצומה ותהום של גיל, שפה, תרבות. ציפיתי לראות התקרבות איטית ומהוססת שתתפתח אחרי שלוש או ארבע עונות לאהבה. במקום זה קיבלנו עזיבה חפוזה, נסיעה לנמל התעופה כמו בכל הדרמות הרומנטיות ההוליוודיות ובעקבות כך התרצות של אנה לחזור לקיבוץ ומיד לאחר מכן סקס משולהב ומלא יצרים. מאיפה זה הגיע? אילו היה תלוי הדבר בי הייתי כותבת לשניים סצנת סקס קטנה, איטית, מהוססת, מבוישת, גדושה בחוסר ביטחון ובמבוכת הפעם הראשונה, לא את מפגן היצרים המשולהב והלא אמין הזה. וחוץ מזה, למה אנה חזרה לקיבוץ? הצעד ההגיוני היה שתשוב למולדתה. זה מן הסתם היה לא נוח לתסריטאים ולכן הם כפו על הדמויות התאהבות בלחיצת כפתור. לא יודעת מה איתכם, אני לא השתכנעתי.
התסריטאים עיגלו פינות במקומות נוספים ויצרו מצבים לא אמינים עד מופרכים. למשל, נסיבות הפציעה של בועז. למשל 2, כישרונו המולד של יעקב בן ה-12 לתפור שמלות שנראות כאילו יצאו מקטלוג, מושלמות מכל בחינה. למשל 3, המהירות שבה התרצה מנשה לגלח את זקנו, אחרי 12 שנות צמיחה ושגשוג.
לפני פיזור, כמה מילים על תחילת העונה השנייה: שני הפרקים הראשונים לא מעניינים במיוחד. מה שעניין אותי בעונה הראשונה היה לראות את כניסתה של אנה למשפחה, את ההתקרבות למנשה ואיך כל ילד מגיב אליה ולידיעה שהיא לא עמיתה ממועצת החלב. ברגע שנקודת הפתיחה של העונה השנייה היא שאנה ומנשה נשואים, כל זה נעלם. מה נשאר? סוג של אופרת סבון שמעורבבת עם סיפור מתח. בצד החיובי, מסתמן שבעונה הזו כן נקבל תשובות על עברה של אנה ועל הסיבות שהביאו אותה לישראל. אם יצליחו לספר את הסיפור בצורה מעניינת בלי שזה יהפוך לאופרת סבון זו עשויה להיות עונה מוצלחת למרות הפתיחה החלשה במקצת.