החיים זה לא פיקניק

במדינת ישראל קיים גוף ושמו האקדמיה ללשון העברית (ובקיצור האקדמיה, במלרע). על פי חוק, האקדמיה היא המוסד העליון למדע הלשון העברית. תפקידי האקדמיה כוללים: 1) מינוח: קביעת מונחים לפי מקצועות. 2) קביעת תקן: בדקדוק, כתיב, תעתיק ופיסוק, 3) עריכת המילון ההיסטורי: כינוס הלשון העברית מכל התקופות. למרבה הצער, רוב פעילותה של האקדמיה נותרת סמויה מעין הציבור. יש בערך 500 אנשים במדינה שמכירים את כללי הכתיב חסר הניקוד, יודעים לפסק נכון ושולטים בכללי התעתיק. הרוב לא יודעים אפילו מה זה תעתיק ושיש כללים לכתיב חסר ניקוד. כאילו כדי להרבות מבוכה, אחת לכמה שנים משתנים כללי הכתיב, הפיסוק והתעתיק, וככה גם ה-500 שידעו מה הם עושים נשארים מאחור וכבר אינם מעודכנים או שאין להם כוח ללמוד מערכת כללים חדשה אחרי שהטמיעו בעמל את מערכת הכללים הקודמת.

נשאלת השאלה בשביל מי פועלת האקדמיה ואם מאה האנשים שטורחים להתייחס להחלטותיה מצדיקים את התקציב שלה. במדינה שאחוז הכותבים בה בשגיאות כתיב כה גדול, ולא נדיר לשמוע מישהו אומר "הגיעו שתי פועלים", באמת כל כך דחוף לדון אם עדיף לכתוב סטוקהולם או שטוקהולם? אני הייתי משקיעה את הכסף בלימוד שם המספר, מיגור שגיאות הכתיב והחזרת הכבוד האבוד של האות א', הראשונה באותיות אית"ן. אבל עיקר פרסומה של האקדמיה בא לה מחידושי הלשון שהיא מנפיקה אחת לכמה זמן. הרעיון דומה: לפתע  פתאום שמים חברי האקדמיה לב כי יש כמה מילים לועזיות שמשמשות את הציבור והם מיד מתגייסים למצוא מילים עבריות שיחליפו אותן. בעבר נקלטו בהצלחה כמה מילים, כגון קלטת במקום קסטה; מונית במקום טקסי; תסמינים במקום סימפטומים; עיצומים במקום סנקציות מרשם במקום רצפט ושדולה במקום לובי. אבל זהו היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. רבות מהמילים שחידשה האקדמיה נהגו מאוחר מדי, אחרי שכולנו כבר התרגלנו למילה הלועזית וחוץ מזה, הרבה מהמילים החדשות האלה נשמעות... ובכן, מטופשות.

קחו למשל את המילה גאדג'ט. נכון שכיף להגיד אותה? גאדג'ט הוא דבר קטן, חמוד ומהנה. למה שנרצה במקום זה להגיד חפיץ? בחפיץ אין שום דבר חמוד וההגייה של המילה לא מהנה בכלל. או דוגמה נוספת: המילה ג'ל הקצרה והאלגנטית. מי רוצה להגיד "שמתי היום תקריש בשיער"? זה נשמע כמו רגל קרושה. לא משהו שארצה שיבוא איתי במגע.

כדי להצליח להכניס מילים חדשות לשפה צריך להזדרז ולחדש לפני שאוצר המילים בתחום מתעצב בהשפעה לועזית. מצב כזה קרה חלקית בתחום המחשבים וכך נכנסו לשפה ונקלטו לא רע המילים תקליטור ותקליטון (במקום קומפקט דיסק ודיסקט), תוכנה, חומרה ורוגלה, הפועל לאתחל ואני חושדת שגם המילים עכבר, מקלדת וצג. כיום נראה לי שזה המצב בתחום איכות הסביבה. למונח sustainable נקבע התחליף מקיים או בר-קיימה וכשם עצם מופשט – קיימוּת. בעקבות התכתבות עם הקורא אבישי החלטתי לרכז כאן את שישים חידושי הלשון העיקריים, רובם מגוחכים ומיותרים, אבל פופולריים בחידוני טריוויה והם מוכיחים את טענתי שיש להפסיק עם פס הייצור הזה של מילים שעושים בהן שימוש בעיקר בפסיכומטרי כי מדובר בבזבוז של זמן וכסף. החלטתי למיין את המילים לפי הטור הלועזי. נראה לי סביר יותר שמישהו ירצה לדעת איך אומרים קואליציה בעברית, כי לא סביר ששמע על המילה יחדה.

לפני פיזור אני רוצה לדבר על שלוש מילים: צהלולים, הנפקה וחמרמורת. צהלולים היא המילה שקבעה האקדמיה לקריאות הקולולוש השמחות. על פניו מדובר במילה בלתי אפשרית ממש כמו חברותיה לטבלה. אבל כנגד כל הסיכויים היא התחבבה עליי כי ממש שומעים את הצהלות וקריאות ההוללות.

במילה הנפקה משתמשים בהקשר של הבורסה. בפועל מנפיקה השתמשתי בפסקה הרביעית בפוסט זה. השורש של מילים אלו הוא נ.פ.ק, פועל שמקורו בארמית ופירושו יצא. מכירים את השיר תה ואורז יש בסין? הפזמון מסתיים במילים מה לי נפקא מינה, הפירוש המילולי הוא מה יוצא ממנה. הכוונה היא להגיד למה זה טוב, מה יוצא מזה. לענייננו מה שחשוב זה לראות שנפקא זה יוצא. דוגמה נוספת היא המילה נפקנית שנרדפת למילה יצאנית, כלומר זונה. מעניין לראות שהשתמשו בשני השורשים ליצירת אותו מקצוע. וכשמדברים על הנפקה של ניירות ערך, בולים או שטרות כסף, למשל, הכוונה היא להוציא אותם לציבור.

המילה חמרמורת עושה לי כאב ראש (חה חה) ואני מתעבת אותה, אבל אני רוצה להסביר איך היא נולדה, כי נדמה לי שלא רבים יודעים את זה. חמרמורת היא החלופה העברית להנגאובר, אותו כאב ראש המלווה בהרגשה כללית רעה בעקבות שתיית אלכוהול. כדי ליצור מילה בעברית צריך שורש ומשקל (תבנית). במקרה זה התבנית היא כשל המילה צמרמורת, שאף היא מציינת מועקה גופנית, והשורש הוא ח.מ.ר. ולא, זה לא כי מי ששותה הרבה טקילות הוא חמור. המילה חֶמֶר מופיעה בתנ"ך ופירושה יין. חברו את השורש עם המשקל ותקבלו חמרמורת - תחושה גופנית לא טובה בעקבות שתיית יין. דרך התצורה נהדרת לדעתי, רק התוצאה לא נעימה לאוזן ולגרון.

והנה שישים חידושים עיקריים לשימושכם. לגזור ולשמור. יום אחד תגיעו למי רוצה להיות מיליונר ותודו לי.