מכל חגי ישראל על שלל מנהגיהם המטרחנים וגזרותיהם, המציק לי מכולם הוא ל"ג בעומר. לא הרבה זמן אחרי פסח אני מתחילה לראות ילדים קטנים סוחבים בנחישות קרשים שגדולים מהם פי שניים ונאנחת לעצמי. בערב עצמו אני נוהגת לשחזר את חוויותיי ממלחמת המפרץ הראשונה ולאטום את הבית מתוך תקווה נואלת שצעד זה יספיק כדי למנוע מריח העשן לחדור.
את פסח, שבועות וכדומה אין אפשרות לבטל כי הם מדאורייתא, אבל חגים כדוגמת ט"ו בשבט או ל"ג בעומר לא נהנים מהחסינות הזו ולכן אפשר לבטל אותם או לפחות לשנות את אופיים. ואין חג שמוצדק יותר לבטל מאשר ל"ג בעומר.
קודם כל, מה אנחנו חוגגים בכלל? ל"ג בעומר הוא בעצם חג הנחיתות הטכנולוגית. פעם, בהיעדר חשמל, הדרך להעביר ידיעות הייתה באמצעות מדורות. היום יש לנו טלפון, סלולרי, סמסים, טוויטר, פייסבוק וכדומה והידיעות מתפשטות בצורה מהירה ויעילה הרבה יותר. לשבת היום ולשחזר את הדרך הפרימיטיבית של אבותינו הגיוני בעיניי כמו לעשות טיפול שיניים בלי הרדמה. אפשר, אבל בשביל מה?
שנית, מנהגי החג. לכל חגי ישראל יש ארסנל מאכלים כבדים ומשמינים שלוקח שלושה ימים להכין. מה אוכלים בל"ג בעומר? תפוח אדמה חרוך בטעם חול? מצטערת. זה לא מספיק בשביל להיקרא חג. שיואיל ויבוא עם ארוחה בעלת ארבע מנות ומסכת או מגילה ואז נדבר.
שלישית, שירי החג. היזכרו כמה שירים יש לפורים ולחנוכה, למשל. אילו שירים יש לל"ג בעומר? "היום ל"ג בעומר, היום היום ל"ג בעומר" ו"אש אש מדורה, תחתונים של בחורה". נו, באמת. לזה ייקרא חג? ככה אפשר להיכנס לאווירה?
רביעית, בעוד רוב החגים מכניסים לכוננות ספיגה את עקרות הבית, ל"ג בעומר מטריד מגזרים אחרים. קודם כל את קבלני הבנייה שצריכים לתגבר את השמירה על האתר אחרת לא יישארו להם עצים, ושנית את בעלי המרכולים שצריכים להשגיח על עגלותיהם אחרת יישארו הם וקוניהם ללא עגלות.
חמישית, המדורה עצמה. העצים נחשבים טובים לכדור הארץ כי הם קולטים פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן, בעוד אנו ובעלי החיים נוהגים להפך. העניין הוא שכאשר שורפים עץ, כל הפחמן החד-חמצני שהיה אגור בתוכו נפלט לאטמוספרה ומשחרר כמויות נאות של גז החממה הזה. בערב אחד של מדורות, חוץ מאי הנוחות שטמונה בהרגשה שכל העיר הפכה למנגל אחד גדול וחוץ מהריח של השריפה שממלא את הנחיריים ומקשה על חולי אסתמה לנשום, נגרם זיהום כבד ביותר לאטמוספרה, גם בגלל שריפת העצים וגם בגלל שריפה של דברים אחרים שלא אמורים לעלות באש. בנוסף, בתקופה זו מרובים השרבים ואם ערב המדורות נופל על יום שרבי עם רוחות מזרחיות ערות האש עלולה לצאת משליטה ולגרום לשריפות. למחרת הל"ג כל העיר מלאה בעקבות מדורה, לכלוך שהשאירו הפירומנים הקטנים ובריח חרוך.
מכל הסיבות האלה אני מציעה לבטל את מנהג המדורות. אפשר להמשיך ללמד בבתי הספר על הסיבות לחג, על המרד, המחלה וכדומה ולספר איך בימי קדם, כשלא היה סלולרי, העבירו הודעות בעזרת מדורה. כפעילות חינוכית הייתי מלמדת את הילדים שפת מורס (אם פעם יגיעו לכלא זה יעזור להם לתקשר עם חבריהם בתאים אחרים) או שפת סימנים. עלינו להתאים את עצמנו לסביבה ולתקופה ולשנות את אופי החגים. כמו שחג שבועות השתנה וכבר לא מביאים ביכורים לבית המקדש, אפשר וצריך לבטל את מנהג המדורות בל"ג בעומר. ואם אני כבר בנושא: גם "חג המים" מיותר וראוי שיבוטל. אין לנו מים לבזבז.
כינוי:
אנג'י
בבלוג זה
בכל הבלוגים
