החיים זה לא פיקניק

מראשיתו היום הזה התחיל לא משהו. התעוררתי מאוחר מדי ולכן היו לי רק 25 דקות להתארגן. עשיתי הכול בחיפזון, וממש לפני שיצאתי עשיתי תנועה קלה והרגשתי את השריר בצוואר/כתף נמתח. מאותו רגע התחילו כאבים מציקים וטווח התנועה של הראש שלי הוגבל למצב אחד: ישר. אחרי העבודה התקשרתי לטכנאי שהמליצו לי עליו כדי שיסדר לי משהו במחשב. הוא לא רצה לנסוע עד אליי והפנה אותי למישהו אחר. המישהו האחר היה יכול לבוא ממש עכשיו, אז אמרתי לו שיבוא.

בזמן שחיכיתי לטכנאי עיינתי בחשבון של הטלפון הסלולרי והתחרפנתי. לפני כשלושה שבועות קיבלתי הודעת טקסט מעצבנת בסגנון "רק אתה קובע את חייך". לא היה כתוב מי השולח, ואחת לכמה דקות התקבלה עוד הודעה כזו. בסך הכול קיבלתי 13 הודעות זהות ולא ידעתי למה שולחים לי אותן. בסוף התקשרתי לסלקום ושם אמרו לי שזה מספקית התוכן טלכלל ושיש להם תקלה ולכן נשלחות הרבה הודעות זהות. אמרתי שלא זכור לי שאישרתי לחברה כלשהי לשלוח לי הודעות והפקידה הציעה לי לחסום את הקו שלי להודעות כאלה. חסמתי ושכחתי מהעניין. עד שהגיע החשבון וגיליתי שחייבו אותי ב-11 שקלים על משלוח שיצא משליטה של 13 הודעות שלא ביקשתי ולא הסכמתי לקבל. התקשרתי לטלכלל, אבל הם עובדים רק מ-9 עד 17.

בינתיים הטכנאי הגיע. אחרי כחצי שעה אחי התקשר ושאל אם הוא יכול לבוא להשאיר כמה חפצים ולקחת כמה דברים. אמרתי שכן ושאלתי מתי הוא מגיע. עוד מעט, הוא ענה. אצלי עוד מעט זה חמש-עשר דקות.  אחרי שעתיים וחצי שבהן כל מה שהיה יכול להשתבש אכן השתבש הטכנאי הלך ואחי עוד לא הגיע. שום דבר ממה שרציתי שהטכנאי יסדר הוא לא הצליח לעשות. בסוף הוא התקין לי מחדש מערכת הפעלה XP, ולפני שהספקתי לעצור אותו הוא התקין לי אותה בעברית. אל תבינו לא נכון, אני מאוד אוהבת עברית. אני אוהבת לדבר עברית ולקרוא בעברית ולכתוב בעברית ולתקן לאנשים טעויות. נדמה לי שאני אפילו חולמת בעברית, אבל את מערכת ההפעלה שלי אני רוצה באנגלית, כשהסטארט בצד שמאל והאיקס לסגירה בצד ימין. אבל כבר היה מאוחר מדי אז ויתרתי.

לא אלאה אתכם בכל תלאותיי עם המחשב. רק אומר שכשהטכנאי עזב הייתה לי מערכת הפעלה בעברית שלא רציתי, לא היה לי חיבור לאינטרנט, המחשב הפגין התנהגות מוזרה (כשאני לוחצת על הסמל של כונן C לא נפתח לי חלון ואני לא רואה מה יש בפנים), חשבון הבנק שלי קטן ב-300 שקל, והתוכנה שבגללה הזמנתי מלכתחילה את הטכנאי, הדבר שהכי הכי חשוב לי, ובכן, התוכנה הזו לא הצליחה לעלות בכלל.

היה כבר שמונה וחצי בערב, הייתי עייפה וממורמרת ולא יכולתי ללכת להתקלח אפילו כי אחי היה צפוי להפציע בכל רגע. בסוף התקשרתי אליו לשאול מתי בדיוק זה "עוד מעט". הוא אמר שהוא מגיע בעוד 20 דקות. ברבע לעשר, כשכבר כמעט איבדתי את ההכרה, הוא הגיע. לזכותו ייאמר שלמרות השעה המאוחרת הוא הקשיב לתלונות שלי על המחשב הסורר, ניגש אליו ותוך שנייה ורבע גרם לתוכנה לפעול, אבחן שיש לי וירוס ואמר שהטכנאי שהבאתי לא יודע כלום.

הבוקר התקשרתי לספקית התוכן טלכלל.  אין שום אפשרות לקבל מהם מענה אנושי. יש רק מזכירה אלקטרונית שאומרת להשאיר שם וטלפון ושיחזרו אליכם. התקשרתי בתשע וחמישה, השארתי פרטים. אף אחד לא חזר אליי כל היום. שלחתי להם מייל. גם למייל לא קיבלתי תגובה. אני ממש רותחת עליהם. בגלל תקלה אצלם הם שולחים לי הודעות שלא ביקשתי, מחייבים אותי בתשלום, ועכשיו אין לי עם מי לדבר. מצד אחד, 11 שקל זה כלום. חבל על האנרגיות שלי. מצד שני, אני לא מוכנה שיעשו עליי את שיטת מצליח. לא מוכנה לשלם על הטעויות שלהם, במלוא מובן המילה.

חוץ מזה אני משחקת כרגע בקווסט של החיים שנקרא "להעביר דירה בטאבו", ותאמינו לי שאתם לא רוצים שאני אתחיל אפילו להתמרמר על זה,
אז נסיים כאן ואני אחזור לעוגת הגבינה שאני מכינה. הבצק כבר שהה במקרר מספיק זמן והוא מוכן להיכנס לתבנית.

שלכם, קוצפת ומקציפה
ל"מ 

עדכון: בתשע בערב ענו לי במייל. בכל זאת יש מישהו בבית.