החיים זה לא פיקניק

עצמו את העיניים (אבל תשאירו חריץ כדי לקרוא את המשך ההנחיות). כעת דמיינו שאתם גבר בן 50, כימאי מבריק שעובד כמורה לכימיה בתיכון ביום וכשוטף מכוניות אחר הצהריים להשלמת ההכנסה. יש לכם ילד בן 16 שסובל משיתוק חלקי, האישה בהיריון לא מתוכנן ואז, כשנראה שאין עוד לימונים שיכולים להיות מושלכים לעברכם, אתם מגלים שיש לכם סרטן הריאות בשלב 3 שלא ניתן לניתוח (לא שזה משנה. ממילא אין לכם ביטוח רפואי מתאים). מה אתם עושים: א) דופקים אקזיט אה-לה דודו טופז. ב) לוקחים הלוואה מהבנק כדי לממן טיפולים כימותרפיים ומקווים לטוב. ג) מוותרים על הכימו ונוסעים לטיול פרידה מהעולם. ד) מתחילים לייצר ולמכור קריסטל מת' כדי שלמשפחה יישאר מספיק כסף אחרי מותכם.
אם בחרתם בסעיף ד: ברוכים הבאים לעולמו של וולטר וייט. לטובתכם האישית, אנא פנו בהקדם לפסיכיאטר הקרוב למקום מגוריכם.

לפני שהסדרה עלתה ביס וזכתה לשם הלא ברור שובר שורות (Breaking bad במקור) היא נקראה באתרי הורדת הקבצים בשם "יורד מהפסים".
זה תיאור די מדויק, למעשה, שכן מהרגע שוולטר מגלה שהוא סופני הוא משיל מעצמו את כל העכבות, הנורמות המגבילות והפחדים, מגדל זוג ביצים לתפארת והולך עד הסוף, בלי למצמץ. וכן, לפעמים נראה שהוא לגמרי ירד מהפסים. ברשותכם אשתמש בדימוי מעולם הכימיה: מגרפיט וולטר מתחשל והופך ליהלום. הכימיה נוכחת בכל הסדרה: בסצנות של וולטר בתיכון, בהסברים על רקיחת הקריסטל, באלתורים המקגייווריים שלו ובפתיח של כל פרק. רואים את הלוגו? האותיות המודגשות בתחילת כל מילה מציינות יסודות כימיים (ברום ובאריום למתעניינים). כששמות השחקנים עולים בתחילת כל פרק, מודגשות בירוק אותיות מהשם שמציינות יסודות כימיים. בפרקים הראשונים התעכבתי על זה וגיליתי שאני מזהה בערך חצי מהיסודות!

בשונה מסדרות רבות אחרות, ב"שובר שורות" אין מבנה נוסחתי לפרק. כל פעם המוקד של העלילה הוא בעניין אחר. בדיוק כשתחשבו שעליתם
על הנוסחה וזיהיתם תבנית, יהיה פיצוץ והכול ישתנה. ולא רק מבנה העלילה משתנה, אלא גם הדמויות עצמן. האישה הקטנה סקיילר מהפרקים הראשונים רק נראית כמו סקיילר של סוף העונה השנייה. למעשה זו אישה שונה מאוד. מרתק לראות את התמורות שחלות בדמויות הראשיות
ובתנודות הכוח ביחסים ביניהן (וולטר-סקיילר; וולטר-ג'סי).

העלילה של "שובר שורות" מפותלת, עמוסה ומלאה בתפניות. גיבוריה ניצבים פעם אחר פעם במצבים בלתי אפשריים שמחייבים בחירות מוסריות קשות, והכיוון הכללי שבו הם מתקדמים הוא למטה. פעם אחר פעם צפיתי במבוך השקרים הנטווה ובהידחקות אל מצבים בלתי אפשריים וחשבתי: "בואו נראה איך התסריטאים יצאו מזה". והם יוצאים, ובצורה אמינה למדי. סוף הפרק האחרון בעונה השנייה סגר היטב את הקצוות והשאיר אותי
עם לב מכווץ, גרון נשנק וציפייה לעונה שלישית.