תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. אני לא יודעת מה מחכה לי בשנה העברית החדשה, אבל בימים האחרונים באמת נסגרו כל מיני חשבונות ישנים ומציקים. הסתיימה תקופת הלחץ ועומס העבודה ועוברים עליי ימים קלילים ועצלים; קיבלתי את ההחזר על הודעות טקסט שנשלחו אליי בטעות וחויבתי עליהן; הצ'ק מהפרויקט שעשיתי בקיץ נשלח אליי, ואפילו האישור מהטאבו שחיכיתי לו ארבעה פאקינג חודשים הגיע. ממש סגירת מעגל.
מאז שסיימתי את חוק לימודיי אני מרגישה הרבה פחות את כל החגים. בבית הספר מתחילים לדבר על עניינים שקשורים בחג או ללמוד דברים רלוונטיים, ויש טקסים או פעילויות ומקשטים את הכיתה בהתאם וככה נכנסים לאווירה. במקומות עבודה יש בדרך כלל הרמת כוסית סמלית יום לפני ומקבלים את השי לחג, אבל זה לא מספיק לי כדי באמת להרגיש שחג מתקרב. כדי לציין את החגיגיות בכל זאת קניתי בגדים חדשים ועשיתי ניקוי אבן וכעת שיניי לבנות, נקיות וחגיגיות כדבעי.
חוץ מזה, אתמול עמלתי חצי יום במטבח ובישלתי לארוחת החג את כל מה שאינו בשר או דגים. לחלק של הציד אבא שלי דואג. בערב תתכנס המשפוחה. במקום לשתות ארבע כוסות נשתה כוסית מיין הרימונים שקניתי לניסיון, ובמקום לספר ביציאת מצרים נשמע חוויות ונראה תמונות
מהשבוע שאחי שהה בחו"ל. לימי החג הוזמנו לדודים וכנראה, כמו רוב עם ישראל, נתנודד מארוחה לארוחה.
אז חג שמח ושנה טובה לכל קוראיי ומגיביי. שתהיה לכם שנה של יצירה ויצירתיות, הצלחה ופריחה, בשורות טובות, מעט אכזבות וכמובן בריאות.
שירבו כניסותיכם כרימון וייחנקו מנאציכם מעצמות של קרפיון. שתהיו לברוש ולא לחגב, לתירוש ולא לענב, למלקוש ולא לשרב, לעו"ש ולא לפקמ"ב.
שנה טובה!
כינוי:
אנג'י
בבלוג זה
בכל הבלוגים
