האמת היא שבכלל לא תכננתי לכתוב משהו בקרוב. רציתי להשאיר את פוסט יום ההולדת איזה שלושה חודשים ככה כדי שכל מי שיזדמן הנה בטעות יראה שחגגתי יום הולדת ויחוש צורך לברך אותי. השאיפה שלי, אגב, היא להגיע ל-120 תגובות. אבל עלה כזה נושא חם מעניין שהחלטתי לשבור שתיקה. מיד אפרט פה סוגי מגיבים שונים שנתקלתי בהם, עם הגזמות מתבקשות לצרכים פואטיים. אז נא לא להיעלב. אני אוהבת את כולכם.
הראשון: לפעמים הראשון הגיע במקרה דרך ריבוע ה"עודכנו לאחרונה". הוא כל כך נרגש מכך שהגיע ראשון (הוא לא יודע שבמקרה של הבלוג שלי
גם אם היה מגיע בעוד 45 דקות הוא ככל הנראה עדיין היה הראשון) שבלי לקרוא בכלל מה כתבתי הוא תובע בעלות ומכריז: ראשון!
קוראים קבועים יוסיפו אחר כך תגובה שמתייחסת לתוכן הפוסט. אצל המזדמנים זה מתחיל נגמר בכך.
המפרסם: מגיב זה נכנס לכל הפוסטים שעודכנו לאחרונה ומפרסם שם קישור עם תחינה נרגשת להקליק עליו "כי זה נוררררא חשוב לי"
או מכתב שרשרת שמבטיח אושר ועושר למעבירים את זה הלאה . אין לי מושג מה יש בקישורים מסוג זה. אני תמיד מוחקת תגובות כאלה.
המקדם: המקדם מגיב כדי לקדם את הבלוג שלו ולאסוף קוראים. עדיין אפשר לראות תגובות כמו "מוזמנת אליי", וכן הזמנות מרומזות דרך מחמאות
כגון: אחלה בלוג! את כותבת מדהים!
הגרפיים: לפעמים נגמרות המילים, ואז כמה טוב שיש סמיילים שמחים/ עצובים/ חיבוקיים שאפשר לשים כתגובה, או סימנים גרפיים
כמו ^.^ או XD או 3> או :P שמסתבר שאומרים משהו לבני הנוער. לי אין מושג מה כתבתי.
השואב: לא משנה על מה הפוסט. הוא ימצא את הסדק שדרכו אפשר להשחיל חכה ולדלות מידע אישי. בלי שום התייחסות לסגנון כתיבתי המשובח,
בלי שום התייחסות לנושא שהעליתי, הוא יגניב שאלות כדי לאסוף עליי מידע אישי שאם הייתי רוצה לספק הייתי כותבת בגלוי.
המסכים: המסכים תמיד מסכים איתי ועם מה שכתבתי ומצדיק אותי, מה שמעורר אצלי חשד שהוא בכלל לא קורא את הטקסט אלא פשוט עובר
מבלוג לבלוג ומביע שם את הסכמתו הנלהבת בנוסח: חחח את כל כך צודקת!!!
הסתמי: גם במקרה של המגיב הסתמי לא ברור עד כמה הוא מתעמק בתוכן הפוסט שכן הוא מסתפק באמירה כללית ביותר שיכולה להתאים
פחות או יותר לכל מצב. למשל: כן. זה מרגיז כשזה קורה.
המעשיר: על כל דבר שנכתב יש לו מידע משלים ומעשיר. הוא יודע המון על הכול ושמח לחלוק בידע שלו. לפעמים הוא מספק לינקים ושולח אותי
לקרוא ולהחכים בבלוגים אחרים.
המשתף: המשתף מנצל את חלק התגובות כדי לשטוח את משנתו בנושא כלשהו או לספר את סיפור חייו. תגובתו תהיה ארוכה ומפורטת
ותגרום לי לתהות למה הוא לא פשוט כותב פוסט אם יש לו כל כך הרבה מה לומר בנושא.
המעודד: למעודד אין עצה קונקרטית, אבל חשוב לו להביע תמיכה בבעל הבלוג והזדהות עם מצוקותיו. תגובותיו יכללו משפטי עידוד וחיזוק כגון:
יהיה בסדר! תהיי חזקה!
הללא שם: זהו מגיב שמושפע יתר על המידה מתרבות הטוקבקים והוא מנצל את האנונימיות שלו כדי להשתלח בבעל הבלוג ולכתוב לו דברים מרושעים. לדעתי, הרבה פעמים מדובר במישהו שמכיר את בעל הבלוג וסוגר איתו חשבון בצורה כזו. בניגוד לבלוגרים שמכבדים את חופש הדיבור וההבעה של כל אדם וגורסים שהטקסט מעיד על כותבו ולא על מי שכתבו עליו, אני מוחקת תגובות כאלה. יותר טוב ככה ללחץ הדם שלי.
המתחכם: הוא קורא את הפוסט בעיון ואז מגיב בתגובת הפוך על הפוך שמתקשרת לנושא. למשל, אם אתלונן על שגיאות כתיב שראיתי בעיתון
תמיד יהיה מישהו שיכתוב תגובה שכולה מורכבת ממילים בכתיב שגוי.
המגיב הענייני: לא באמת מעניין אתכם לקרוא עליו, נכון?
בחור טוב כבר עשה רשימה כזו לפני ארבע שנים. קראתי שוב את מה שכתב כדי לקבל השראה.
כינוי:
אנג'י
בבלוג זה
בכל הבלוגים
