נמצא במחקרים שבני אדם מסוגלים לזהות כ-10,000 ריחות שונים. עיבוד הריח נעשה באזור המוח הלימבי הקדום, שאחראי לפעולות האוטונומיות (לא רצוניות) של הגוף כמו נשימה ושמירה על לחץ הדם. בניגוד לזיכרון של חומר לימודי או תמרורים או מה שאמא אמרה לעשות לפני חמש דקות, ריחות אנחנו זוכרים גם אחרי שנים. בגלל שחוש הריח מעובד באותו אזור במוח שאחראי לתפקוד הזיכרון והרגשות, כשאנחנו מריחים ריח מוכר הרבה פעמים הדבר מציף אצלנו זיכרונות או רגשות. הריח והטעם קשורים זה בזה ולכן כשאנחנו מצוננים ולא יכולים להריח נדמה לנו שלמזון אין טעם.
יש כאלה שאומרים שבלי חוש ריח אדם לא יכול להבחין בין תפוח עץ לבצל. אתם מוזמנים לתת ביס ולספר אם זה נכון.
חוש הריח הוא החוש הכי משמעותי אצלי. אני לא רואה כל כך טוב והשמיעה שלי רגילה למדי, אבל אני מרחרחת כל דבר לפני שאני אוכלת אותו
כדי לוודא שאינו מקולקל, ומריחה צרות מקילומטרים (-:
יש ריחות שאני ממש לא אוהבת:
אבל יש ריחות נפלאים:
- ריח של פריחה באביב.
- ריח של גויאבות בסתיו.
- ריח של דשא קצור.
- ביום חמישי כשהשכנות מבשלות הריח פשוט מעלף ומעורר קנאה.
- לעבור ליד מאפייה יכול להיות מסוכן עם כל הריחות שעולים משם.
- סיר עם מרק מהביל ביום חורף קר.
- דפים של ספר חדש שיצא מהדפוס.
- כשהייתי תלמידה היו משכפלים לנו דפי עבודה על סטנסיל. לפני שהייתי מתחילה לעבוד הייתי קודם כל מסניפה את הנייר.
- כשאחותי יוצאת מהמקלחת כל הבית מתמלא בריח של השמפו והסבון.
- לתינוקות יש ריח כזה מיוחד, של תינוקות. אפשר לנשום אותו בלי הפסקה.
- הבושם פלומה פיקסו.
- הריח של הגשם שהתחיל סוף סוף לרדת וניקה את האוויר מהאובך ששרר כל היום. תענוג.
כינוי:
אנג'י
בבלוג זה
בכל הבלוגים
