החיים זה לא פיקניק

לידתו של פוסט זה בתגובה של ביילע. לביילע אין בביתה לא כבלים ולא לוויין, רק ערוץ 1 ו-2. בתגובתה לפוסט ה-200 שלי היא כתבה שבדיוק כשהחלה לחשוב להתחבר לכבלים אני באה וכותבת שאני שוקלת להתנתק, ובכך גורמת לה לחשוב שוב על העניין. התחלתי לענות לה, ואז גיליתי שעברתי את אלף התווים המוקצבים לתגובה ושבעצם יצא לי פוסט. החלטתי לכתוב בעניין פוסט מסודר והרי הוא לפניכם.

קוראיי הוותיקים בטח זוכרים שפעם נהגתי לכתוב הרבה על טלוויזיה. מי שלא צֶמַח בטח שם לב שהפסקתי לכתוב על טלוויזיה. הסיבה היא שהטלוויזיה לא נותנת לי כל כך סיבה להדליק אותה. בערוץ 1 כבר שנים שאין מה לראות, והאגרה שאנו נדרשים לשלם היא בעיניי לא פחות משערורייה. ערוץ 2 מספק מנות גדושות של פרסומות שביניהן מגוון תוכניות צעקניות, מביכות ונבובות, וערוץ 10 מתנהל ממשבר למשבר ובינתיים מאכיל אותנו בתערובת של הישרדות, תחקירים, שידורים חוזרים בלב הפריים טיים ויציאות קסומות כמו "סודות הקוסמים".  כדי לקבל סדרות רכש נורמליות צריך להתחבר לכבלים או ללוויין, ושם באמת יש מגוון סדרות ראויות, ואפילו כבר לא צריך לחכות שנה לעונה חדשה שעולה בארצות הברית. עונות חדשות של הסדרות הכי שוות מגיעות לארץ בדיליי סביר לחלוטין.

העניין הוא שהרגלי הצפייה השתנו. פעם היינו מחכים ליום הקבוע ולשעה היעודה, מתיישבים ברוב טקס מול המכשיר הפלאי ונותנים לו לבדר אותנו. היום יש VOD ויס מקס ושידורים מלאים וחוקיים למהדרין באינטרנט וגם ביטורנט, לא חוקי אמנם, אבל מאוד יעיל, והתרגלנו לצרוך את התכנים שאנחנו רוצים בזמן שנוח לנו, בלי קשר ללוח המשדרים. אני כבר שנים אני לא רואה כמעט "טלוויזיה" במובן המסורתי. בזמן אמת אני רואה חדשות, חוטאת בצפייה באח הגדול ועוקבת אחרי עוללותיהם של האוס נאה הזיפים ודון דרייפר המעלף, וזהו בעצם. את רוב הסדרות שכתבתי עליהן ראיתי באופן עצמאי בדיסקים שהשגתי.

ומכיוון שזה המצב, התחלתי לחשוב שיהיה רעיון טוב להתנתק מהכבלים. הם אמנם מציעים לי מגוון רחב מאוד של ערוצים, אבל רובם (בעיקר שידורים ממרוקו, הודו, טורקיה וכדומה, אבל גם ערוצי עוללים, קארמה ועיצוב הבית) לא מעניינים אותי, והשתיים-שלוש תוכניות בשבוע שאני רואה לא שוות הוצאה של למעלה מ-200 שקל בחודש. הכבלים מתפארים במספר הערוצים הרב שהם מספקים, אבל אותי לא מעניינת הכמות. מעניין אותי להרכיב לעצמי את מה שבא לי לראות ולשלם רק על זה. הסיבה היחידה שאני לא מוציאה לפועל את תוכנית ההתנתקות הפרטית היא שאם אתנתק לא יהיה לי כלום. גם לא ערוץ 1 ו-2. בדרך זו של "הכול או כלום" מחזיקים בהוט ויס את הלקוחות שלהם במקום רגיש ומאיימים ללחוץ.

מצב זה לא נעלם מעיני המחוקק. בפברואר 2008 התקבל בכנסת תיקון לחוק שמאפשר שידורי DTT (Digital Terrestrial Television) כלומר שידור דיגיטלי של ערוצי טלוויזיה בעזרת תחנות ממסר קרקעיות. הרעיון הוא שכל מי שירצה יוכל לקנות ממיר בהוצאה חד-פעמית של 400 שקל, וכך תהיה לו אפשרות לקלוט מספר מוגבל וידוע מראש של ערוצים בממיר דיגיטלי, בקליטה טובה ללא הפרעות, וללא חיבור כלשהו של אינטרנט, קו טלפון, כבלים או לוויין. את הממיר מחברים מצד אחד לטלוויזיה, מצד שני לחשמל, וחסל.  באוגוסט 2009 החלו שידורי הניסיון, כמפורט במפה זו שפרסמה הרשות השנייה.

בכבלים ובלוויין לא ממש התלהבו, כמובן, מהאפשרות שיהיה אפשר לקלוט ערוצים שלא בתיווכם. הם הבינו שבהינתן אלטרנטיבה הם צפויים לחוות נטישה המונית. לאחר משא ומתן הוסכם שרשימת הערוצים שתיקלט בעזרת ממיר ה-DTT תהיה לא מושכת במיוחד ותכלול את: ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 33 וערוץ הכנסת. קל לראות שמבין חמשת הערוצים המוצעים רק שניים או שלושה הם רלוונטיים. ערוץ 24 המסחרי, ערוץ 23 הציבורי וערוץ 9 הייעודי, במפגן של חוצפה מקוממת, אינם כלולים בחבילת ה-DTT. לאחר שרוקנו את רשימת הערוצים מכל תוכן כמיטב יכולתם נקטו הוט צעד נוסף והגדילו את סכום הקנס שישלם לקוח שרוצה לעזוב אותם בתוך תקופת ההתחייבות.

ואיפה אני בסיפור? אני מאוד רוצה לעבור לממיר ה-DTT ולהפסיק לשלם יותר מאלפיים שקל בשנה על מוצר שאני לא משתמשת אפילו בעשרה אחוז ממה שהוא מציע, אבל נכון לעכשיו ה-DTT הוא בגדר משאלת לב: ביררתי, ובאזור מגוריי אין קליטה. לכן ככל הנראה לא אנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר עם הורדתו של ערוץ הולמרק כדי להתנתק כבר עכשיו מהכבלים ללא קנס. תקופת ההתחייבות שלי נגמרת בעוד פחות מחצי שנה, וכולי תקווה שעד אז ה-DTT יהיה אפשרות קיימת ולא רק הצהרת כוונות.

ומה אני ממליצה לביילע? לחשוב טוב אם ברצונה להתחבר לחברה דרקונית שתיקח בששון ושמחה את כספה ותחבר אותה לשירות במהירות הבזק, אבל תערים בדרכה אינספור קשיים לכשתרצה להתנתק (זמן המתנה ארוך לנציג שירות שרק ירשום את הבקשה ויגיד שיחזרו אליה בעוד 72 שעות, שיחות מתישות עם נציגי שימור לקוחות שיתבעו דין וחשבון וידרשו לשמוע למה בדיוק היא רוצה להתנתק, סיפורים מסמרי גבות כמו זה) ואם מתאים לה לשלם מאות שקלים בחודש תמורת תכנים שלא באמת מעניינים אותה.