החיים זה לא פיקניק

אין הרבה ידיעות בחדשות שממלאות אותי בשמחה. אין הרבה החלטות של משרד החינוך שמזיזות לי. והנה ידיעה אחת שגרמה לי להנהן בסיפוק. משנת הלימודים הבאה (אם לא יהיו שינויים) כל בוקר בכיתות בתי הספר היסודיים ובחטיבות ייפתח ב-5 דקות של עברית. ב-5 הדקות האלה לא ילמדו את הילדים מילים אזוטריות שרקחו במרתפי האקדמיה פרופסורים שמנותקים מהעם, אלא דווקא שיבושי לשון נפוצים ושגורים. את המילים יבחרו מומחים לשפה, והדיון יהיה מהיבטים שונים כגון: הגייה, הקשר תחבירי, הטיות, כתיב וכדומה. בנוסף, יקשרו המורים את המילה הנדונה לניבים ולפתגמים שבהם היא כלולה. באמת שהגיע הזמן. במגזר הערבי, אגב, ילמדו על שיבושי לשון שנפוצים בערבית.

אחרי שיחנכו את התלמידים אני בעד שינהיגו השתלמויות במקומות עבודה. קודם בכל הגופים שקשורים לתוכן: טלוויזיה, מערכות עיתונים ואתרי אינטרנט (מגוחך שבכתבה ב-YNET שמדווחת על המאבק בשגיאות בעברית יש שגיאות סגנון, והאתר עצמו לא חף משגיאות כתיב) ומשם לארגונים גדולים. בכל פעם שאני נמצאת ליד אנשים – ברכבת, בתור לבנק או בסופר – אני צריכה להחזיק את עצמי ולסכור את פי בכוח כדי לא להעיר למכונות השגיאות המהלכות על הטעויות הרבות. אבל אילו הייתה משטרת לשון, ומתנדביה היו מתקנים את שגיאות האזרחים, הייתי מראשוני המתנדבים.

בכתבה פורסמו חלק מהנושאים שיידונו בכיתות. אז אם התלמידים יגידו עומסים אפילו שזו מילה שלכאורה לא ניתנת לריבוי, וגם יאמרו נשקים ורכבים, זה לא כל כך מפריע לי. אבל יש להוריד את הכובע על הניסיון להילחם בצירוף היומרני "במידה ו..." במקום פשוט "אם" (אח של "באם" ו"בכדי"); באנגלוז "לקחתי החלטה", "לקחתי סיכון" במקום לומר פשוט החלטתי, הסתכנתי; וכמובן הרעה החולה והמגפתית: מיגור האות א' של אותיות אית"ן והנחלת היו"ד של הגוף השלישי במשפטים מסמרי אוזן כמו "אני יביא לך את זה מחר" (במקום אביא), "אני ילך" במקום אני אלך ועוד ועוד.

הקישור לפתגמים מבורך בעיניי. כל כך הרבה סיפורים יפים מסתתרים מאחורי הפתגמים. ברגע שיודעים מה עומד מאחורי ביטוי שנראה סתום במבט ראשון לא שוכחים אותו יותר לעולם. אנצל את הרגע ואכתוב על שניים: יצא קירח מכאן ומכאן, ובור סוד שאינו מאבד טיפה. יצא קירח מכאן ומכאן אומרים על מי שרצה שני דברים ובסוף נשאר בלי כלום. ומה המקור לביטוי? מספרים על אדם שהיו לו שתי נשים: צעירה ומבוגרת. הצעירה רצתה שבעלה ייראה צעיר, כמוה, ולכן תלשה לו את השערות הלבנות. המבוגרת רצתה שבעלה ייראה מבוגר יותר, כמוה, ולכן תלשה לו את השערות השחורות.
זו תולשת מכאן, זו תולשת מכאן, ואותו אדם יצא קירח.

ביטוי שני שאני אוהבת הוא בור סוד שאינו מאבד טיפה. זהו כינוי לאדם בעל זיכרון טוב שלא שוכח את מה שלמד. אבל מה הקשר?
איך קראתם את המילה סוד? כמו סוֹד? אם כן, זו הטעות שלכם והמקור לחוסר ההבנה. המילה היא סוּד. ומה זה סוּד? מדובר בצורת בינוני פעול  שפירושה סיידו אותו, מרחו אותו בסיד. כמו ששער סגור הוא שער שסגרו אותו, בור סוּד הוא בור שסיידו את קרקעיתו ודופנותיו. כשהבור מסויד
הוא נעשה אטום, ומים שיחדרו לתוכו לא ייספגו באדמה אלא יישארו בתוכו. עכשיו המטפורה לאדם שלומד משהו וזוכר אותו ברורה לחלוטין, נכון?