החיים זה לא פיקניק

משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. אני קיבלתי את השרביט מנענע, שקיבלה אותו מבובי. ומה דורש השרביט לעשות? לכתוב על כמה משפטים שנשארו בראש ולא יוצאים משם. אז  קבלו משפטים בשלושה תחומים שנאמרו לפני שנים ועדיין זכורים לי, ובטח גם לעוד רבים. 

בבית הספר

יחס גורר יחס – בכיתה שלי הוא תמיד גרר אותו למטה.

להוציא דפים –  לפי ההמולה שבאה בהמשך נשמע כאילו המורה אמרה: ועכשיו, כולם לצרוח בכל הכוח!

הצלצול הוא בשבילי – אז למה את עדיין כאן?

אני כבר יודעת את החומר – טוב, למה בהתנשאות למה?

אולי תספר לכולם, שכולנו נצחק? –  זה לדעתי הבסיס לתופעת הסטנד-אפ קומדי. מישהו זרם עם הדברים עד הסוף.

בצבא

לכל שבת יש מוצאי שבת – המשפט שמאיים על כל חייל כחרב מעל הראש.

30 שניות הייתם שם – זיכרונות מתיזוז א-ב שמילא את לבי ייאוש כי היה ברור שבלתי אפשרי לעמוד במשימה.

כואב לי בעצם הפז"מ – טובי האנטומים עדיין מחפשים את העצם הזו. סבורים שהיא באזור של נקודת הג'י. עוד אזור גוף פיקטיבי.

חייל, שפר הופעתך – אחד המשפטים שהכי הרגיזו אותי. השלט יצא מנקודת הנחה שאני מרושלת תמידית ולעולם לא היה שבע רצון ממני.
גם אם הייתי הכי משופרת הופעה הוא תמיד דרש ממני לשפר עוד.

עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן – פעם המשפט הזה ניחם אותי. היום הוא מדכא בעיניי.

בטלוויזיה

חלב הוא חלב – משפט שאמרה דוגמנית לאחר לגימת כוס חלב וחיוך מעושה בתשדיר לעידוד צריכת החלב שהתעלם לחלוטין מכל הרגישים ללקטוז.

אל תיגע! זה חפץ חשוד! – בילדותי לא שזורים כוכבי המורדים או מנחי ערוץ הילדים, אלא מגוון תסריטים יצירתיים שכללו ילדים סקרנים שמוצאים תיקים נטושים ורק בשנייה האחרונה ניצלים ממוות ודאי אחרי קריאת האזהרה הנ"ל. סיום התשדיר היה: אתה יודע ואת יודעת, בחפץ חשוד אסור לגעת. כל כך קליט שגם היום הוא לא יוצא לי מהראש

אלכסון הוא אסון – ילדי שנות השבעים למדו לא רק שאסור לגעת בחפצים חשודים, אלא גם איך להתנהג בכביש. בתוכנית (שהייתה בעצם תשדיר שירות ארוך) עם דובי הדוברמן למדנו שיש לחצות את הכביש בקו ישר כי אלכסון הוא אסון. היום אני רואה במעברי החציה של עזריאלי הרבה אנשים שכדי לחסוך עמידה באדום מקצרים וחוצים באלכסון. לפעמים זה דווקא נגמר באסון בשבילי. הם מגיעים לרכבת בזמן ואני מאחרת אחרי שהתעקשתי להמתין בכל הרמזורים.

מריץ' ורץ' יוצא ריצ'רץ'. מעורב ופרה – עופֶּרָה – אחת התוכניות הקסומות של ילדותי היא ריצ'רץ'. השירים (את חלקם אני עדיין זוכרת), הדקלומים, המשחקים. אחת הפינות עירבה שתי מילים ויצרה מהן בן כלאיים. הכי זכור לי השילוב בין עורב לפרה, ויש גם שילוב בין ציפור להיפופטם: צ'יפופוטם.

לא לוקחים מפתח של חביתוש בלי רשות של רגע ודודלי – ככה מלמדים ילדים בחן לא לקחת דברים בלי רשות. גם את רגע עם דודלי ראיתי עשרות פעמים וגם אם יעירו אותי באמצע הלילה אוכל לשיר את "להיות גדולה" ו"אפשר לומר אותו דבר בכל מיני מילים" שזו דרך גאונית ללמד מילים נרדפות.