החיים זה לא פיקניק

ב-8 במרץ תתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה התחרות ה-60 לבחירת מלכת היופי של ישראל. היות שאיני מאמינה בצירופי מקרים אני מניחה שמארגני התחרות נוטים לראות בתחרות זו מפגן של עוצמה נשית, אחרת לא ברור לי למה הם קבעו את האירוע הנוצץ דווקא ביום האישה הבינלאומי. אמנם בשנים האחרונות מנסים להראות כי לא מדובר בתחרות שטחית ששופטת נשים אך ורק לפי מראה חיצוני, ונדרש מהמתמודדות גם לאחוז בשאיפות להשכין שלום בעולם, לעזור לנזקקים ולחבק ילדים חולי סרטן, אבל ברור לכולם שמדובר רק במס שפתיים. העיקר הוא איך המתמודדות נראות בבגד ים. שמעתי גם על חלק בתחרות שכולל הפגנה של כישרון כלשהו, אבל אני לא יודעת אם זה נכלל בתחרות הזו או רק במיס יוניברס או שזה משהו שהיה קיים בעבר או שאולי רק ראיתי את זה ב"מיס סאנשיין הקטנה", אז נעזוב את הנושא. מה שחשוב הוא שבעוד שבוע יתקיים בערוץ 2 אירוע נוצץ, ארוך ומלא פרסומות שבסיומו תיבחר אחת מעשרים המתמודדות למלכת יופי ועוד ארבע יקבלו תארים אחרים, וכולן יתחילו במרוץ להכות על ברזל הזכייה בעודו חם ולהשיג קמפיין דוגמנות או, עדיף, תפקידון באיזו סדרה.

אבל לא על זה אני רוצה לכתוב. השנה, לרגל שנת ה-60 לתחרות, עורכים ב"לאישה" את תחרות מלכת המלכות. בשלב הראשון היה צריך לבחור
מי מהמלכות הזוכות בכל עשור תהיה מלכת העשור, ומשנבחרו המלכות בכל עשור צריך לבחור עכשיו מבין השש מי היא המלכה האם. מתוך סקרנות הצצתי במועמדות. די מאלף לראות את התמונות הישנות. ראשית, התסרוקות של שנות השמונים עדיין מעבירות בי צמרמורת. הנה הוכחה מצולמת שבאמת הסתובבנו עם שועל על הראש והתהדרנו בגבות בעובי המותניים של פואד. שנית, קל לראות שעם השנים המתמודדות נעשו כחושות. הזוכה משנת 1954 או 1956 לא הייתה מתקבלת להערכתי היום בשום תחרות יופי. מדהים לראות כמה הסטנדרטים של היופי השתנו, ואת התוצאה אפשר לקרוא בבלוגים של בנות 12 שנגעלות מעצמן כי בלסו היום שני עלי חסה במקום האחד שהתחייבו לאכול. אבל מה שהכי הפליא אותי בתמונות הוא שמלכות היופי של שנות ה-50 וה-60 פשוט לא יפות! חלקן רגילות וממוצעות לחלוטין, כמה מהן מזכירות לי תמונות של סבתא שלי מלפני מלחמת העולם השנייה, חלקן, איך אומר זאת בעדינות, מאוד לא סימטריות, ורבות נראות לי בנות 35. האם הן באמת היו מבוגרות יותר פעם או שזה רק נראה כך
בגלל לבוש ואיפור? אולי ככה זה בלי פוטושופ? אין לי מושג.

ועכשיו תרשו לי לשים רגע את האידיאולוגיה בצד, להיות שטחית לכמה שורות, להצטרף לחגיגה ולבחור את מלכת המלכות שלי. אני בוחרת ללא היסוס
או התלבטות ברונית רינת. אם תסתכלו כאן ותדפדפו עד 1964 תראו את הבחורה הכי יפה בגן. ואם תסתכלו כאן תוכלו לראות איך היא נראית היום, בגיל 64. זו, רבותיי, מלכה.

אף על פי שאני חושבת שתחרויות יופי הן משעממות, שטחיות ומחפצנות, הן מאפשרות לנו ליצור ארכיון שמלמד אותנו על העבר. איך תפסנו יופי,
מה היה אידיאל היופי הנשי בתקופות שונות, איך התלבשנו, איך התאפרנו, איך הסתרקנו, איך הצטלמנו, איך זה היה פעם.