החיים זה לא פיקניק

ברוכים הבאים לפוסט הראשון מבין שניים שעניינו בלשנות. הפעם נדבר על תנועות ולא על עיצורים. אספר לכם למה בעברית אומרים שלום ובערבית סלאם, למה בעברית אומרים שלוש ובארמית תלת ובקיצור: פוסט זה עוסק במעתק הכנעני. מקווה שיהיה ברור ומעניין.

בפוסט על המילה תריסר הסברתי שהשפה הקדומה שנקראת פרוטושמית התפצלה לשלושה ענפים: מזרחי שממנו צמחה האכדית, דרומי שממנו צמחה הערבית ומערבי שממנו נוצרו הארמית והכנענית. הכנענית התפצלה בתורה לניבים מאוד דומים שכוללים את העברית, המואבית והפניקית. ההתפצלויות האלה התרחשו בסביבות המאה ה-14 לפני הספירה וכחלק מכך התחיל להיות שינוי בהגייה של מילים מסוימות בשפה הכנענית. השינוי, שזכה לשם "המעתק הכנעני", מאופיין בכך שתנועת A ארוכה הפכה לתנועת O.

הדוגמה הידועה ביותר לכך היא במילה שלום. בערבית, שאינה שייכת לענף הכנעני, אומרים סלאם (سلام). ב-ל' יש תנועת A ארוכה (שמתבטאת ב-א' אחרי ה-ל'). בעברית, מבנות הכנענית, הפכה ה-A הארוכה לתנועת O וכך קיבלנו את המילה שלום. בארמית, שאינה שייכת לענף הכנעני, לא חל המעתק ולכן המילה נהגית שְלָם.

דוגמה אחרת: עולם בעברית – עאלָם (عَالَم) בערבית ועָלְמָא בארמית (מכאן בית עָלמין שפירושו המילולי בית העולמות). לפנינו אותן אותיות שורש (ע.ל.מ) והשוני היחיד הוא בתנועה. עוד דוגמאות: שלוש בעברית – ת'לאת'ה (ثَلاثًا) בערבית ותלתא בארמית. ראש בעברית – ראס (رَأْس) בערבית. מקום בעברית – מקאן (مَكَان) בערבית. לשון בעברית – לישאנא בארמית וליסאן ( لسان) בערבית. ויש עוד הרבה דוגמאות.

המעתק הכנעני התרחש בתקופה מסוימת ואז חדל. מילים שהעברית שאלה משפות אחרות, כדוגמת הארמית, לאחר התקופה שבה הוא התרחש, גם אם הייתה בהן תנועה A ארוכה, היא נשארה כזו ולא הפכה לתנועת O. מילים כאלה הן למשל כְּתָב, פְּרָט ודְרָשׁ (אני תוהה אם זו הסיבה לקמץ הקיים במילים לקוח, כרוז, פמוט וכדומה. מישהו מהקוראים שלי יודע במקרה?)

אגב, לא כל תנועת O בעברית מקורה במעתק הכנעני. יש מקרים שבהם מדובר בכיווץ דיפתונג מסוג AW. אני לא רוצה להרחיב בנושא, רק אומר שדיפתונג הוא רצף של שתי תנועות או של תנועה וחצי. יש שפות שהוגים בהן את שתי התנועות. בעברית במקרים רבים התרחש כיווץ דיפתונג, ושתי התנועות התקצרו והפכו לתנועה ארוכה אחת. במקרה של הדו-תנועה AW כמו במילה הערבית يَوْم (נהגה yawm), היה כיווץ מ-AW ל-O וקיבלנו את המילה יום. המילון שלנו מלא בכיווצים כאלה, במערכת הפועל (הוריד, נולד) ובמערכת השם (מוקש) גם יחד.