החיים זה לא פיקניק

המילה ביכורים מתייחסת ליבול החקלאי הראשון. היום משתמשים בביטוי יצירת ביכורים לציון היצירה הראשונה בתחום האמנות או הספרות, והצגת בכורה היא ההצגה הראשונה שמועלית. קל לראות שהמילה ביכורים קשורה למילה בכור. הבכור הוא הבן הראשון שנולד, ובימי קדם הייתה לכך משמעות רבה. הבן הבכור נחשב לממלא מקום האב, ואחיו הצעירים היו מתייחסים אליו בכבוד דומה. הירושה של הבן הבכור הייתה כפולה מזו של שאר האחים, ועד היום מי שיורש את כס המלכות אוטומטית הוא הבן הבכור (ויליאם ולא הארי, למשל). לא סתם המכה העשירית והקשה ביותר הייתה מכת בכורות.

המילה בכור קשורה גם לפועל פחות מוכר בשפה: ביכר, שפירושו העדיף. אף אחד לא יגיד היום "אני מבכר לנסות את זה קודם לבד". היום נאמר:
"אני מעדיף לנסות את זה קודם לבד", ואפילו "אני רוצה לנסות את זה קודם לבד".  אבל הפועל הזה קיים, ולא במפתיע, כבר בתנ"ך. היות שהבן הבכור זכה למעמד מיוחד ומועדף, המילה ביכור קיבלה משמעות של ראשון לא רק בסדר הלידה או התוצר החקלאי, אלא גם בסדר העדיפות. וכך נוצר הפועל לבכר במשמעות להעדיף.

בספר דברים כא, טז נכתב: וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ, לא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכוֹר". מלחמות ירושה
היו תמיד, וכשיש כמה נשים והרבה ילדים אפשר רק לדמיין (או לחזור ליעקב ועשיו) את האינטריגות והתחבולות שנועדו להשיג עוד נתח מהירושה.
אבל חוק הוא חוק, והתנ"ך מאוד ברור: אסור לאב להעדיף את הבן של אשתו האהובה על פני בנו הבכור מאשתו הפחות אהובה, נקרא לזה.

איך אף אחד עדיין לא חשב לעשות אופרת סבון שמתרחשת בימי התנ"ך?

חג שמח!