החיים זה לא פיקניק

שוב הגיע הזמן הזה בחודש שבו אני מספרת לכם על דברים בעברית שהיו לכם מתחת לאף ולא שמתם אליהם לב.
והפעם פוסט שראשיתו בהסברים מעצבנים במקצת על שורשים וגזרות, אבל סופו יהיה שווה את הטרחה.

אם אשאל אנשים ברחוב כמה אותיות יש בשורש,  אני מניחה שהרוב יאמרו ששורש מורכב משלוש אותיות (בהנחה שיטרחו לענות לי ולא יבהו בי בגלל השאלות המוזרות שלי). בגדול זה נכון, אבל בעבר הרחוק השורשים הורכבו משני עיצורים בלבד. עם הזמן החלו להיווצר שורשים של שלושה עיצורים, ושורשים של שני עיצורים הורחבו לשלושה. ככה קיבלנו את גזרות ע"ו וע"ע: בגזרת ע"ו האות השנייה בשורש היא ו'; בגזרת ע"ע האות השנייה זהה לאות השלישית.

אם נסתכל על הפעלים באתי, באנו, באים, נראה שקל מאוד לזהות את שתי אותיות השורש ב' וא'. בשביל האות השלישית צריך "להתחכם" ולומר שזו ו'. רואים את הו' בעתיד (נבוא, יבוא). אבל לא בעבר ובהווה. בפעלים הֵקֵל, הקלנו, נקל, רואים בבירור את שתי אותיות השורש ק' ול', אבל מהי האות השלישית? במקרה זה מדובר בפועל מגזרת הכפולים (ע"ע), מכפילים את האות השנייה, והשורש הוא ק.ל.ל.

מה שקרה בגזרות ע"ו וע"ע הוא שבמקור באמת היו רק שתי אותיות שורש, אבל עם השנים נוספה אות שלישית. דרך אחת להרחיב את השורש משתי אותיות לשלוש היא להוסיף ו' בין העיצורים, וכך קיבלנו את קוּם, בוא, רוּץ שוּב, טוּס, ועוד. דרך שנייה היא להכפיל את העיצור השני, וכך קיבלנו את הסב (ס.ב.ב), העז (ע.ז.ז), הצר (צ.ר.ר) ועוד. לפעמים שורשים הורחבו בשתי הדרכים במקביל, וכך התקבלו שתי צורות פועל. אחת נוהגת על דרך ע"ו והשנייה על דרך ע"ע. לכן אפשר לומר גם לחגוג וגם לחוג. כשאומרים לחגוג מרחיבים על דרך ע"ע וכשאומרים לחוג מרחיבים על דרך ע"ו.

כל זה נועד להסביר שפעם השורשים הורכבו משתי אותיות, ובהמשך נוספה האות השלישית. ועכשיו הדבר המגניב שהבטחתי.
תסתכלו על רשימת השורשים והפעלים הבאה:

פ.ר.ד (הפריד) –  גרם לניתוק של דבר מדבר. הרחיק, מנע קשר.
פ.ר.ז. (פירז) – הוציא כוח צבאי מאזור כלשהו. להפריז אצבעות פירושו לפשק את האצבעות לצדדים.
פ.ר.ח (הפריח) –  פיזר מסביב. הפיץ לכל עבר.
פ.ר.ט (פרט) – הפריד לחלקים בודדים. לפרוט כסף פירושו לקחת שטר או מטבע בסכום גדול ולהחליף אותו ביחידות קטנות יותר.
פ.ר.כ (פרך) – שבר, ריסק, פורר לחתיכות. עבודת פרך היא עבודה ששוברת את גופו של האדם, ובצק פריך הוא בצק שנוטה להתפורר.
פ.ר.מ (פרם) – התיר תפר בבגד.
פ.ר.ס (פרס) – לקח דבר שלם ויצר ממנו חלקים, חתיכות, פרוסות.
פ.ר.ע (פרע) – גרם לשיער להיות לא מסודר.
פ.ר.פ (פרף) – הצמיד חלקי לבוש אלה לאלה בעזרת כפתורים וכדומה.
פ.ר.צ (פרץ) – התפשט, התרחב (ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה). נעשה נפוץ (חזון נפרץ).
פ.ר.ק (פירק) – לקח משהו והפריד אותו לחלקים.
פ.ר.ר (פורר) – ריסק משהו לחתיכות קטנות או פירורים.
פ.ר.ש (פרש) – פתח דבר ומתח אותו לכל אורכו או רוחבו.

לפנינו רשימה שלמה של שורשים שלכולם יש משמעות קרובה של הפרדה, חלוקה, הרחקה (מלבד פרף שמשמעותו בדיוק הפוכה, ולכן הוא קשור מבחינה סמנטית) וכולם מתחילים באותיות פ-ר. איך זה קרה? ככל הנראה אי-אז בעבר היה שורש דו-עיצורי פ.ר שהמשמעות שלו הייתה להפריד, לחלק, להרחיק. במשך השנים הורחב השורש הדו-עיצורי לשורש תלת-עיצורי באמצעות תוספת של עיצור שלישי. בכל פעם נוסף עיצור אחר לשורש המקורי, וככה נוצרו פעלים שקרובים סמנטית ולכל אחד יש משמעות ספציפית מאוד לגבי הדבר שאותו מפרקים ואופן הפירוק.