היהודים רגילים ללגלג על המוסלמים על כך שמפני שאלו מעברים את נשותיהם ולא את שנותיהם נודד לו צום הרמדאן בין חודשי השנה. פעם יהיה צום קל יותר בחורף ופעם צום קשה בשיא החום בקיץ. עיבור השנה היהודית מבטיח שתמיד נחגוג את פסח באביב ואת סוכות בסתיו. אלא שהשנה אני חשה כי ראש השנה הקדים מדי להגיע וכי במקום לבשר את בוא הסתיו, תקוע הוא כקרן שמש מהבילה ולחה בגב האומה. הרי אין באמת הבדל בין 30 באוגוסט ל-8 בספטמבר. חום מעיק של שלהי הקיץ גם כאן וגם כאן, וכבר אבחנו חז"ל כי שלהי קיטא קשים מקיטא.
לא הייתי מתמרמרת על מועד החג אלמלא בישר ראש השנה לא רק את תחילת השנה העברית, אלא גם את המעבר לשעון חורף. פתאום היהדות לא נראית לי כל כך מתקדמת, אלא דווקא חשוכה בלהיטותה להביא עלינו חשכה כבר בשש אחר הצהריים בשיאו של הקיץ. מדוע יכול צום ט' באב להתמשך עד שמונה בערב אבל צום יום כיפור צריך להסתיים כבר בשש? מדוע שיקולי נוחות שמתנקזים ביום אחד גוברים על נוחות של לא פחות אנשים למשך כחודשיים? ואיך לאף אחד לא אכפת מבזבוז הכספים הרב שמכתיב המהלך הזה?
אבל גם אם עליי קפץ ראש השנה בהפתעה וגם אם אינני חשה כל חגיגיות, אני בכל זאת רוצה לציין את המועד הזה ולכתוב כמה מילים.
כמו כל שמות החודשים העבריים, גם השם תשרי הגיע אלינו מבבל. שבי ציון שחזרו לאחר גלות בבל הביאו אותו עמם, יחד עם עוד מילים ארמיות רבות.
השם תשרי נגזר מהמילה האכדית תשריתו (באכדית המון מילים מסתיימות בצליל U) שפירושה התחלה.
בעוד שבימינו אנו חודש תשרי הוא החודש הפותח את השנה, בתנ"ך תשרי הוא החודש השביעי, והחודש הראשון הוא דווקא ניסן, שבו יצאו בני ישראל ממצרים.
השם ראש השנה מופע לראשונה רק במשנה. בתורה היום הזה נקרא יום תרועה בשל מצוות השמעת קול תרועה המיוחדת לחג זה.
במשנה נזכרים לא פחות מארבעה ראשי שנה: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים (כשמלך מתחיל למלוך, בניסן הוא "עולה כיתה" ונוספת שנה למניין שנות שלטונו, גם אם החל למלוך חודש קודם לכן. את הרגלים סופרים מניסן ולכן סדר הרגלים הוא פסח, שבועות ותשרי); באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה (כל הבהמות שהומלטו עד א' באלול נחשבות לאותו שנתון ומעשרים אותן יחד); באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות (שנת שמיטה ושנת יובל מתחילות להיספר מאחד בתשרי. גם חישוב שלוש שנותיו הראשונות של עץ שבהן פירותיו אסורים באכילה מתחיל בא' תשרי). באחד בשבט ראש השנה לאילן (מעשרות של פירות. ובית הלל הנהיגו שראש השנה לאילן יחול בחמישה עשר בחודש ולא באחר בו).
שנה טובה!