החיים זה לא פיקניק

"שקר לי" היא דרמה פסיכולוגית מבית פוקס שמשודרת ביס. אם עד כה הכרנו את ג'ק באוור כסוכן חשאי מעולה אך עצבני ואת ד"ר האוס כרופא גאון אך נכה רגשית, ילדותי ומיזנתרופ, בוודאי לא תיפלו מהכיסא כשתיתקלו בגיבור "שקר לי", ד"ר לייטמן, שהוא מומחה לשפת גוף ואנטיפת באופן כללי.

את ד"ר לייטמן מגלם טים רות, שחקן בן 50 שהספיק להשתתף באיזה אלפיים סרטים. לייטמן זה הוא מומחה באיתור שקרנים. הוא אפילו לא צריך לשמוע מה אתם אומרים או להבין את שפתכם כדי לדעת אם אתם דוברים אמת. הוא מסתמך על מחוות גוף כמו תנועות ידיים והבעות פנים חטופות ובלתי נשלטות – תזוזה של השפה, מצמוץ, הפניית מבט, התרחבות אישונים, הרמת גבות ועוד – ולפי זה יודע אם מי שלפניו משקר לו. הוא כל כך מיומן שהוא מבחין בכל הסימנים המסגירים האלה תוך כדי שיחה, אף על פי שההבעות האלה נמשכות רק שבריר שנייה. ואיך הוא מנצל את כישוריו? יש לו משרד פרטי שבו הוא משכיר את יכולותיו כפוליגרף אנושי לכל דורש, אבל בעיקר לסוכנויות ממשלתיות שיכולות להרשות לעצמן את התעריפים שלו.

ובכן, לייטמן זה הוא מומחה לפענוח רגשות, וכמובן שכדי ליצור אמירה על טבע האדם הוא עצמו דווקא קר ודי אנטיפת. העזר כנגדו היא חברה אחרת במשרד: ג'יליאן פוסטר (קלי ויליאמס), פסיכולוגית שמשלימה את הניתוחים של הד"ר. הוא קובע שהאדם משקר והיא מוצאת את הסיבות לכך ויודעת לצייר פרופיל התנהגותי. פוסטר היא כמובן הרבה יותר רכה, רגישה וצמרירית. בכל זאת אישה.

הסדרה עצמה יכולה למצוא חן בעיני מי שאוהב סדרות שאפשר לראות בהן את הפרקים באופן אקראי. אפשר גם לדלג על פרק או שניים ולא יקרה כלום. האמת, אפשר בכלל לא לצפות ב"שקר לי", כי למעט הגימיק של הפוליגרף ההולך על שתיים היא סטנדרטית לחלוטין ולא מעניינת במיוחד. העלילות סתמיות וקצת פשטניות והדמויות לא מעוררות, לפחות אצלי בחמשת הפרקים הראשונים,  שום עניין או הזדהות. פוסטר היא אישה רגישה טיפוסית וקצת משעממת ולייטמן לא מרושע ומוקצן כמו האוס, ואין לו בכלל חוש הומור. הוא סתם לא נחמד. אני נתקלת באנשים כאלה כל הזמן. בשביל זה לצפות בטלוויזיה? הרי כל מה שכיף בהאוס זה הדמות המוגזמת שלו.

גם התיקים עצמם גורמים לי להרים גבה. תיקים של רצח, חטיפות, שוחד וכדומה יש בכל סדרת מתח. אבל איכשהו יוצא שהפניות למשרד של לייטמן הן לא ממש כדי לפענח פשע אלא כדי לקבוע אם מישהו דובר אמת. פתאום צצים כפטריות לאחר הגשם הרבה אנשים שמתלבטים אם מישהו משקר להם וצריכים את עזרתו של הדוקטור הטוב. בחקירה עצמה אין מז"פ, אין ראיות, אין נתזי דם, אין טביעות אצבעות, אין אליבי או כל דבר אחר שהתרגלתם לראות. באחד הפרקים לייטמן נכנס לחדר של ילד ופשוט מתחיל לחטט לו בדברים עד שהוא מוצא ראיה מחשידה, כאילו אין צווי חיפוש בעולם. גם בהמשך הפרק לא מתעוררת שום בעיה עם המוצג הזה. הוא לא נפסל, למשל, כי הושג באופן לא חוקי. אז היגיון, תחכום ועומק אין ב"שקר לי". מה כן יש לנו? את לייטמן, יושב עם מישהו ושואל אותו: האם רצחת את פלוני? האדם כמובן מכחיש, ולייטמן מכריז אם הוא משקר או דובר אמת כי הוא קלט אצלו מחווה כזו או אחרת. זה מגניב בשני פרקים, אבל אחר כך המבטים החודרים שלייטמן נועץ בנחקריו וההסברים שלו (הגבה שלך ריצדה. זה מלמד על כך שאתה לא מאמין במה שאתה אומר) מתחילים לייגע.

כאן אתם יכולים לתהות: אם הפתרון לתעלומה כה פשוט כי לייטמן תמיד יודע כשמשקרים לו, הפרק יכול להסתיים ממש מהר, לא? צודקים. אז כדי שהפרק לא יסתיים אחרי חמש דקות אנו מקבלים שני סיפורים בכל פרק. תיק אחד חוקר לייטמן עם עוזר ותיק אחד פוסטר עם עוזרת (אבל לפעמים כדי לגוון הוא מקבל את העוזרת והיא את העוזר ולפעמים אפילו – תחזיקו חזק – לייטמן ופוסטר חוקרים יחד מקרה ושני העוזרים הולכים לתיק השני). שני המקרים לא קשורים בכלל זה לזה. מדובר בשני סיפורים נפרדים. דרך שנייה למשוך זמן היא טוויסטים בעלילה (רובם צפויים כמו גל חום באוגוסט) ומניפולציות שהד"ר מבצע (ומיד תבינו לאן הוא חותר) וכך מגיעים ל-40 דקות.

לסיכום הביקורת, הסדרה מתמקדת בשאלה אם אנשים משקרים או דוברים אמת ולא בחקירה משטרתית יסודית רמז אחרי רמז; הדמויות לא מעניינות במיוחד, אולי כי 39 מתוך 41 הדקות של הפרק מוקדשות לתיק, והחיים האישיים של הדמויות, לפחות בפרקים הראשונים, לא מקבלים במה ככה שהדמויות נשארות פלקט. יש סיבה אחת בלבד לצפות בסדרה הזו: כל ענייני קריאת ההבעות אמיתיים, ומעניין לשים לזה לב ולשמוע את ההסברים. בנוסף, כשדמות עושה תנועה כלשהי, מראים לנו בהבזקים את אותה תנועה בדיוק אצל אישים מוכרים כמו קלינטון*, מלכת אנגליה או אובמה. אפילו אהוד ברק ויאסר ערפאת מופיעים כהדגמה! אז אני לא ממליצה לצפות ב"שקר לי", אבל כן ממליצה לקרוא כאן על האיש שמשמש בסיס לדמות של לייטמן ומתפרנס מקריאת אנשים ומלימוד איך עושים את זה.

*מה אומר כיווץ השפתיים הזה?
האם שיקר קלינטון כשהצהיר I didn't have did not have sexual relations with that woman, Miss Lewinsky  
ועשה את התנועה הזו?